כל הטקסטים
חיפוש לפי
ניצוּלי השואה - על חשבונם
דני קרוון
2014
יש להתארגן, וכל איש יענוד על חזהו ביום השואה טלאי צהוב, כמחאה על היחס של המדינה לשורדי השואה. במקום לבזבז הון וכספים במצעד הצביעות לפולין – יש לצעוד מאילת ועד מטולה, לעבור מבית לבית, להקשיב לניצולים, לדובב אותם, לסייע בידם, ולגייס את הנוער לשמור עליהם ולהוציא אותם מבדידותם.
מאמר דעה
קולעת לסל
רחל אניו
2025
הפער הזה מבלבל אותי לפעמים. הם עשו דברים שאני אפילו לא מצליחה לדמיין את עצמי עושה, בזמן שאני נתקעת מול פחדים שנראים קטנים לידם. אני חושבת בעברית, חולמת בעברית, כותבת בעברית. הם חושבים באמהרית. ויש דברים שלא מצליחים לעבור בין השפות, לא כי אנחנו לא מנסים אלא כי יש רגשות שנשארים נאמנים לשפה שבתוכה נולדו.
מסה
ארץ ישראל - ארץ ישמעאל: שיחה עם המשורר חיים גורי
עזרא אוריון, דני רבינוביץ׳, חיים גורי
1988
ארץ-יצחק, ארץ-ישמעאל... אם מדברים על אותה אנרגיה של חוויה פיסית המכוננת זיקת עומק לארץ הזאת, אם אנחנו מוכנים, בסוף העשור הזה לעכל. להפנים, מציאות של שני עמים אוחזים בארץ הזאת, צריך אולי לגייס את "קום והתהלך בה" לחוויה פיסית של דו-קיום...
כתב עת, ראיון
סביבה כאלומת תהליכים
עזרא אוריון
1985
אפשר לחצות סביבה ל-5 רכיבים: ליתוספירה, הידרוספירה, אטמוספירה, ביוספירה, אנתרופוספירה הקשורים, תלויים, משפיעים אהדדית, או מהווים "מערכת"; ואפשר בהיבט הקינטי-תהליכי לתמצת אותה ל-5 תהליכים ליתו-הידרו-אטמו-ביו-אנתרופו הקשורים, תלויים ומשפיעים אהדדית, ומהווים אלומה בינתהליכית הנעה קדימה על ציר הזמן - -
כתב עת
פעילויות סטודנטים בפיסול ועיצוב סביבתי
עזרא אוריון, מיכה אולמן וסטודנטים מהמחלקה לארכיטקטורה בטכניון
1982
הוזכרה כאן קודם "גישה משתלבת". אפשר להניח שהכוונה היא לשימוש ב"שפה מקומית" לעומת אי-שימוש ב"שפה זרה". אתה יוצא ונעמד על שפת מצוק נחל צין ואתה מתכוון לבצע בה עיצוב מסוים ב"שפה מקומית" שהיא הטכסטורות, החומריות, הטופוגרפיה של ה"מקום" הסובב אותך. מהו הרדיוס של "מקום"? האם הוא 10 מ', 100 מ', 50 ק"מ, או הנגב וחצי האי סיני?
כתב עת
לא נמצאו תוצאות לחיפוש זה, נסו לשנות את אפשרויות הסינון









_page-0001.jpg)



