אסופה זו מאגדת כשלושים טקסטים של שתים עשרה אמניות ילידות ברית המועצות לשעבר, שחיות ויוצרות בישראל. זהו ניסיון ראשון וצנוע לכנס ארכיון של כתבים כאלה, שכן רוב הטקסטים שבה לא פורסמו עד כה.

כמיליון מאזרחי ישראל הם יוצאי ברית המועצות לשעבר, שהגיעו בגלים שונים מאז שנות השבעים. זו קבוצה הטרוגנית מאוד, רחוקה מן הדימוי של "עלייה רוסית" אחידה או של "גטו רוסי": אנשים בעלי היסטוריות, גאוגרפיות ושפות שונות, ולעתים גם עמדות פוליטיות מנוגדות. חלקים ממנה מתארים את עצמם, לרוב ברוסית בלבד או בתוך רשתות משלהם. גם הכותבות באסופה אינן מהוות חוג או אסכולה, ורובן אינן מכירות זו את זו. הטקסטים משתרעים על פני כמעט חמישים שנה: מלנה זיידל, שהגיעה לארץ כנערה בשנות השבעים והצטרפה לקבוצת "לוויתן", ועד נטע קורנייבה, שכותבת יומן בחיפה תחת אזעקות. הכותבות באו מלנינגרד, מקייב, ממוסקבה ומסיביר, והן פועלות בציור, באיור, בשירה, בקומיקס, במיצג, באמנות דיגיטלית ובאמנות-מדע.

מה שמחבר ביניהן הוא מכשולים מצטלבים בדרכן המקצועית. הגירה, שפה ומגדר משותפים לכולן, ובמקרים מסוימים מצטרפים אליהם גם בריאות נפשית, מוגבלות, זהות קווירית או דווקא גיל מבוגר. הטקסטים נכתבו בעברית, ברוסית ובאנגלית, ובז'אנרים מגוונים: מכתבים, יומנים, שירים, סיפורים, קומיקס, נובלה, טקסטים למיצג, ספר ילדים דו-לשוני והרצאות. ביניהם גם תיאור מצב אישי שנכתב בפני ועדה, שבו הדרך היחידה להישמע היא רשימת תסמינים, ושמסתיים במשפט "עכשיו אני לפעמים מציירת". גלינה בלייך כותבת מכתבים לתלמיד בגרפיקה תלת-ממדית ומלמדת אותו להנפיש עש. ליליה צ'אק בונה מגדל בבל דיגיטלי שכל שפה מוסיפה לו שער. נטליה רוזנבאום כותבת על טיפול באם מזדקנת ועל הזכות לא לדעת למכור את העבודות. Saint.ioan כותבים על א-בינאריות בתוך שפה ממוגדרת. לצד אלה עולה שוב ושוב העבודה שמחזיקה את הפרקטיקה האמנותית: משמרות בבתי מלון, הוראה, סטודיו לעיצוב שנסגר בקורונה, עבודה אוצרותית ללא תקציב. אנשי זאב, גולמים ורוחות רפאים חוזרים בטקסטים כדרך לומר באופן אחר את מה שקשה לומר ישירות.

חלק מהטקסטים פורסמו בכתבי עת, בהוצאות לאור ובאתרים הפונים בעיקר לקהל דובר רוסית או אנגלית. רובם לא פורסמו כלל, ואותם חסמים הם שמקשים לראות ולשמוע את הקולות האלה. לכן גם החיפוש אחריהם התנהל בשטח: בתערוכות עצמאיות, ביוזמות של אמניות ואוצרות יוצאות ברית המועצות לשעבר, כמו  ArtNeuroVerse, KakdelArt ופלטפורמה 202 לאמנים אוקראינים, ברשתות החברתיות ובצורות שונות של תיאור עצמי מן השטח.

האסופה פותחת צוהר קטן אל הנושאים והאתגרים שמעסיקים את הקבוצה, ומזמינה לקרוא את הטקסטים כאמירות העומדות בפני עצמן.

משתתפות האסופה: גלינה בלייך, ורה גייליס, מ"א הרצמן, לנה זיידל, אירה פולונסקיה, אנה רות פקטורוביץ, ליליה צ'אק, נטע קורנייבה, נדיה עדינה רוז, נטליה רוזנבאום, אולה שלפה, Saint.ioan (יאנה וולקוב).
עורכת האסופה: ורה גייליס.