מדובר כאן בנסיון מס' 1 בארץ (תערוכת נשים בינלאומית נערכה בסטודיו 11 באוקטובר 77) להציג במרוכז אספקטים חדשים באמנות הנעשית על ידי נשים. מדוע תערוכת נשים דוקא? במשך השנתיים האחרונות נוצר חלל דיק בגוף האמנות המקומי כאשר האמנות קוברת עצמה יותר ויותר בתוך קריטריונים נוקשים ומוגדרים מראש בתוך מערכת חוקים של "איך וכיצד" צריכה להיות אמנות, אשר
הובילה את האמנות לדרך ללא מוצא של סגירות כלפי כל אספקט אשר לא עמד בקריטריונים מוגדרים אלו. בצורה זאת הגיעה האמנות והאמנים אשר בתוך אותה שיטה לסוף הדרך כשכל יעדיה הם ההצלחה הכלכלית, בתוך מסגרות מצומצמות של מוזיאונים וגלריות ממוסחרות.

תערוכה זאת הכוללת מוצגים משל 19 אמניות ואירועים הפרושים על חודש שלם הינה פריצת דרך בתוך הסגירות שנוצרה - ובדיקה
מחודשת של קריטריונים אמנותיים, כאשר מוקד השיפוט וההתייחסות נובעים מנקודת ראות שונה, היינו מאספקט של נשים - והדורשת זוית התייחסות שונה. כיצד רואות נשים את עצמן, את הסביבה את החברה באמצעות האמנות. אותה תימטיקה כוללת את התייחסות האשה לתדמיתה וגופה מתפישה גברית על דמות נשים אלוהית, על מוזה פאסיבית לדמות גשמית, ארצית וסובלת (תפישות האשה) ועד לאמנות הגוף של הנשים ההופכות את דמות הדוגמנית "האובייקט הגברי" המאסיבי לדמות אקטיבית של במאית, מפיקה ומופיעה גם יחד (במופעי הנשים), והשולטת בכל מצביה היא ועומדת מאחורי המצלמה... התייחסות האשה למופשט המשלב בתוכו סימבוליקה חדשה כגון כתב אובססיבי, או סמלים נשיים כגון ציפורים או דימויים מעולם האומנות אמנם "אומץ" ע"י הגבר אבל לא התקבל כאשר האשה השתמשה בו,  שלא לדבר על רגישויות חדשות, אשר בלקסיקון המקובל יכונה "מתקתק" או אפילו "קיטץ" אלא הוא אחד מאותם אספקטים חדשים הדורשים התייחסות וקריטריונים שונים לביקורת.

כמו כן התייחסות האשה לנושא האדמה, מתפיסה גברית טכנולוגית השולטת על האדמה עד לתפימה נשית של הזדהות ומזיגה עם "אמא אדמה". הנושאים החדשים כוללים התייחסות פוליטית חברתית ומציגה אך ורק במעט נושא רחב זה.
לבסוף תערוכה זאת הינה נסיון לפרוץ את אותה חסימות ובצורת בשטח במטרה להביא ל"תחייה" חדשה באמנות באמצעות אמנות של נשים, בעלת קריטריונים התייחסותיים חדשים.

מרים שרון
מאי 1978