עזרא אוריון, פסל סביבתי. למד ב"רויאל קולג' אוֹף אַרט", לונדון. בשנים 1971-77 ניהל את בי"ס-שדה שדה-בוקר. חבר בצוות הפיתוח של "המכון לחינוך סביבתי".

"אם המדינה לא תחסל את המדבר עלול המדבר לחסל את המדינה"

(ד. בן-גוריון, חזון ודרך)

נסיבות הקמתה של מדינה זו, תוך כדי מלחמה, וּמִיָד לְאַחֲרֵיהּ הֲכפָּלַת אוֹכלוֹסִיָתָה בּמאות אלפי פליטים ועקורים, עצבו, אולי בהכרח, את עיקר דמותה של המציאות בה אנו נוֹכָחִים כַּיּוֹם; ועצבו תוך כדי כך מסלולי קבלת החלטות וביצוע הממשיכים את קיומם, שנתמסד, שנים רבות לאחר עבור הלחץ*.

רוּבָּה של האוכלוסיה נתון כיום במכלאות נוף אורבני או "כפרי" שנבנו בניה אטומה, מתועשת, שתוכננה תכנון סכמתי על-פי נורמות עיצוב ומנטליות מתקופות הלחץ, שנתמסדו עם התבססות הביורוקרטיה במערכות הביצוע.

כמו נמשך ופועל עלינו הדחף הציוני הראשוני, שעבר הַחֹרָפָה נוראה עם מלחמת העולם השניה, מלחמת השחרור ותקופת המעברות שאחריה – לְכַנֵּס ולאזרח בפיסת "מה שיותר יהודים ארץ זוֹ ומיד".

מלכתחילה לא גילו אלה שבאו לארץ זו "לבנות ולהבנות בה" רגישות מיוחדת לאיכות ההגשמה. התביעה כמו נתמצתה ב"כאן, הרבה, עכשיו".

כיום מכתר אותנו כיעור ממלכתי; כיעור שהוא דמותה של הציונות המתגשמת.

רק בַּשנים האחרונות ניכרת רגישות גוברת לאיכות ההגשמה אצל יחידים ו"מיעוטים אניני טעם".

נראה שהגיעה השעה לחרוג מתוך האינרציה הזאת. את "לוח הזמנים להגשמת הציונות" יש לפרוס הרבה לתוך המאה הבאה –  –

יש לחדול מהקמה ובניה תחת לחץ.

יש להעלות את איכות התכנון והביצוע לראש סולם הקדימוּיוֹת – לבנות לאט יותר וטוב יותר.

נראה שהגיעה גם השעה להשתחרר מהֶלֶם הרדיפה המצווה עלינו "לכבוש" את המדבר. ברמת הביצוע שהוכחנו עד כה, פירושו של "כיבוש" זה הוא השמדתו של הנֶגֶב כַּמֶרחב האחרון בארץ זו, שֶׁבּוֹ לא הגשמנו עדיין את הכיעור הממלכתי.

מוצע כאן לגשת לפיתוח מרחב זה גישה איכותית שונה שעיקריה:

• הקמה איטית, מחושבת ומדורגת של מספר ישובים קטן ליחידת זמן, ברמת ביצוע גבוהה.

• רמה זו תתאפשר ע"י שיוקצו אותם משאבים כדי להקים פָּחוֹת; שכל יחידה וכל שטח בנוי יתוכננו טוב יותר, רגיש יותר, אסתטי יותר; שחומרי הבנייה, רמת הבניה ורמת הפיקוח יהיו "יקרים" יותר.

• יושקעו משאבים משמעותיים בנושאי נקיון, איכות הסביבה הבנויה, מזבלות, פסולת בניה ותעשייה, ברכות שיקוע, שולי כבישים וצמתים וכו'.

• שמורות טבע ונוף נרחבות יוגנו ולא תבוצע בהן בניה כלשהי, ואף לא "פיתוח" –  –

• בכל ישוב יהיה מוֹקֵד חֲזותי ובנקודות נבחרות במרחב יהיו מוקדים חזותיים – קבוצות פסלי נוֹף, מִצְפּוֹרִים, חניונים מעוצבים וכו'.

כדאי שְׁנָשׁפיעַ בְּכִיוון זה על תהליכי היווצרות העובדות בשטח, בעתיד הקרוב ומעבר לו.

__ __ __ __ __ __

דברים אלה נכתבו בדצמבר 1978 בטרם ניכרו במרחב זה סימני מכבש הנסיגה מסיני. כך שהדברים מתייחסים לאֲשֶׁר נוֹתָר –  –

* בשורות אלה נדון בהבט האיכותי-חזותי של מציאות זו.