top of page

האדמה מבקשת שנניח לה

היא עייפה

שדודה

מרוקנת ממשאבים

מכוחות החיים

לכן יש לשמוט אותה

גם אנחנו עייפים ומבקשים

הניחו לנו

אנחנו זקוקים לשמיטה

אבל אנחנו לא יכולים

לשמוט

עד מוֺת


כל כמה שימשיכו להטיל עלינו מרות

לא נחדל

אם תרפו נרפה

אם תהדקו נהדק

את החבל

אם תכפו

נבקש להיפרד זה מזה

מהגורל המשותף, מהתלות

מהאחדות (לכאורה)

מהטוב ומהרע

מהיהירות

ממאזן האימה

ממנגנון ההרתעה

ממפגני העוצמה

מהכיבוש

שנגזר עלינו

מהאחיזה שלהם בנו

מהלפיתה שלנו בם

מהמצב

שאנחנו אזוקים אליו

מהייאוש

שצילו מוטל עלינו ביום ובלילה

ועם שחר מקיצים מחלום אל שברו

אל שברינו

ממצב אל

אין מצב


הוויה משותפת

היא מצב

תלוי מקום וזמן

תלוי הסכמה או חוק

או קבלת הדין

תלוי הכרח להתכנס

תלוי נסיבות או פחד להישאר בחוץ

אפילו כשצפוף

וידית הדלת

נעקרה ממקומה

ודומה שאין אוויר לנשימה

ותנו לצאת

ובכל זאת נחוץ

ואולי לא באמת

להישאר יחד

כשלחוץ כל כך

בפנים


יצאת?

שבור כלי חרס

כמנהג המקום


שמור על עצמך, עלינו

על המקום הזה

בנקיטת עמדה

החְרש או אמור

הגד או נצור

התנגד או השְלם

אֱזור או התר את החגור

ובטרם תיכנס

פרוק את הנשק והפקד אותו בידי השוער

הסר את הכפפות

פְשוט את העור העבה

את המסוֶוה

את הדו-פרצופיות

נער את הראש ממחשבות טורדניות

השער פתוח והשוער, כזכור

הוא שומר הסף הפרטי שלך

הוא מחכה רק לך

עבוֺר בשער

עירום ועריה


אנחנו משחקים כפל תפקידים

מייצגים כוחות מנוגדים

האחד מניע את העלילה

השני מוּנָע

אם מתוך התנגדות לה

ואם בחתירה תחתיה*

נאמנים לעיקרון הכפילות

להיות עזר כנגדה

המניע והמוּנָע

המאפשר והמוֺנֵע

הכול נפרד

נע ונד כמטוטלת

הכול מבקש להבדיל ולהיבדל מניגודו

אור מחושך

מים למים

אדם ואדמה

זכר ונקבה

חלב ודם

בגלל זה הכול מקצין

נהיה אפל יותר

You want it darker

We kill the flame


הגוף שלך

הוא חיל מצב

אתה מוצא את עצמך

כפסע

לפני שאתה עובר על-פני

הנדרים, האיסורים, המגבלות, השבועות, החרמות

שלרגליך

עצור, גבול לפניך!

אתה עוצר

מביט

מקשיב לרחשים

אוושת הרוח בשיחים

פצפוץ האבנים בלהט השמש

חשמל זורם באוויר

גע-תק

אל תיגע

אל תדרוך

מי יודע מה

מסתתר מתחת

חיים בין פעולות והפוגות

קולות ירי

"פיצוץ!"

ודממה

קולות מחאה

קריאות לעזרה

אל תירא

ה-off-on מתעתע

אור חושך

אין יום אין לילה

טוב ורע, אתה כבר לא יודע

לא מסוגל

להבחין בין דימוי למציאות

בין מילים לדורבנות

כוונות ומעשים

שמור על עצמך

על המקום אשר אתה עומד עליו

המקום שהוא

אתה


חי על הקצה

לא נח לרגע

בְּשִׁבְתְּךָ וּבְלֶכְתְּךָ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ

אל תתפלא שאתה קם מרוט

כל הנוצות שלך נאספות אל הכר

ואתה צל

אדם


מה עושים על מנת לשנות את המצב?

שינוי מחייב פעולה

להיות בתנועה

לספר לעצמך

איך יחס (התקוממות, למשל)

התקבע למצב

לספר

לצעוק אותו לחלל העולם

לצעוק או לחנוק

את הקול

לחבוט בסיפור

להטיל את הפור

(מילון: גורל, חרס או שבר-אבן שמטילים כדי לַחרוץ על-פיהם)

להטיח

לשבור את הברית

בין הבתרים

בין השברים


לוחות הברית

הלוחות הקרמיים על דופן החללית שלך

מנוסחים תמיד בשלילה

שבע פעמים נחקק

לא

לא תרצח

זה הקוד האֶתי

הברית שאינה מאפשרת להפריד

בינו לבינו

בין אח לאחיו

שאינה מאפשרת לשחרר אדם מעצמו

לגאול, להושיע, לפדות

מילים נרדפות

ימשיכו לרדוף אחריך

באשר תלך

אל תנסה להתחבא מפני הקול

הרודֶה בתוכך

בגן הזה אליו גורשנו

אין גואל אין מושיע ואין פודה


המקום הזה שבו דחף עצבי או מידע

הופך ליחס, תחושה

המקום הזה שמעורר רגש

אל תגיד שזה לא קשור אליך

שזה המצב ואין מה לעשות

בידך לשנות

לצאת מעורך

פנימה

לחדור אל מרכז העצבים

אל נקודת המִמשק

שבין המוח, לגזע המוח, לחוט השדרה

לשלוט משם על תגובות הגוף שלך

כמו מתוך חדר בקרה


מביטים במראָה (האחורית, כמובן)

ורואים אותם

נוהגים

נוגחים כפַּרים

מתנגשים פגוש אל פגוש

לחי אל לחי

מטיחים

שולפים

יורים

פוגעים

מוודאים

יותר משאנו נוהגים בו

המצב נוהג בנו

אין לו אצבע קלה

ואין לו הדק

אבל יש לו סמטאות אפלות

ויש לו כוונות, מאוויים, תוכניות מגירה, משימות

והוא טעון בזיכרון היסטורי וברגש

זה המצב

קרא לזה נקמה קרא לזה צדק קרא לזה מה שתקרא

עורב

זה המצב

מצב נתון

ישות

הוויה

מין חיה שכזאת

שעל-פניה נראית גווייה

הפוך אותה על גבה

או עזוב אותה לנפשה

ותגלה

אותות חיים

עצבים רוטטים

קולות גוועים

פני-שטח שפופים כעשב השדה

שדה קרב ברגע שאחרי

עשן מִתמר מהכלים החרוכים, מהקנים

ולך תספור את הנופלים

ולך לאסוף את הזבים

ולך הכי רחוק הכי עמוק

סגור את הדלת עליך והאפל את החלונות

כי אינך יכול לשאת יותר

לא את המראות ולא את הקולות

אף לא המילים שנדרשות לתאר

את המצב

לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ

לך

וגומר


זה המצב

עכשיו תבחר

לא שיש לך עוד אפשרויות

נבחרת, בחרת בחיים

הושלחת, שלחת

בסך הכול זרקת אבן אל המים

כמה אדוות

וזהו

המים התרצו

האבן במצולות

ועם זאת

חייבים

להניע

להתריע

להוקיע

להשפיע

להטביע חותם

חייבים לצאת

מהמרחבים המוגנים, מהבידוד

מחללי העבודה, האולפנים, הסדנאות, חדרי החזרות

מקירות הגלריה והמוזיאון

לצאת מעורנו

מתחושת חוסר האונים

מאוזלת היד

מבושֶת הפָּנים

מהדיכאון

לאזור אומץ

ולשסות

את האמנות

במציאות

לבחור מטרה ולא להסס

להתייחס

האמנות היא הנשק שלך

כשמכוונים אותו הוא פוגע

כשמתכוונים הוא נוגע

ללב

המקום


שבו אתה

המצב הפיזי, המצב הנפשי שלך

שבו

יש קושי להגות

מילים נעתקות

הלשון מפרכסת, השפה רָפָה

המקום

שבו א

תה

מגלם תפקיד שולי במופע

ספק מטביע חותם ספק מוטבע

הסָפֵק

מכרסם בך

אתה צופה בעצמך ולא מאמין

שזו הבמה שלך

שזו הפוזיציה

שזה אתה

ממלא מקום, ממלא את מקומך

שואל

מה הרצון מה המעצור

(לאחר מעשה הם ישאלו

מה המניע

ומה האליבי?)

כאילו מישהו מערער או חולק על המצב

שנקלעת אליו

בשוגג

וסליחה, אבל

לא נותרה ברירה

הבחירה לא נתונה בידיך

לטוב ולרע


צא מזה

זה לא מתאים לך

הערעור, הספק, חוסר התוחלת

זה לא הסיפור שלך

עם כל האופטימיות

שתמיד עטית על שכמך

כמו גלימת נוצות

צא מזה

צא דיבוק צא

מהמקום הזה

אל המעשה

צא החוצה מהמקום שאתה


הגוף האישי, החברתי והפוליטי

שאתה מתקשה לחיות איתו בשלום

שאתה יכול לנסות לשנותו

אך לא לצאת ממנו

גם אם תנסה לברוח על מנת לשכוח

מהמצב

הנסיבות ירדפו אותך

לכן אתה חייב

לגייס את כל האמצעים שעומדים לרשותך

אתה חייב להתייחס

כי אם תעצום את העיניים

אם תאטום

אם תמסמר את כל הפתחים

החלונות והדלתות

המקום שאתה

הבית שהוא במובן מסוים חממה

יהפוך במובן אחר

לקֶבר

ואם וכאשר תפתח דלת או חלון

תפקח עיניים, תתפקח

תמצא את עצמך

בַּמקום הנכון

גוף-פעולה

פסל חי

נוצק מתוך העוצמה שאתה הווה, מתוך המועקה

הרשמים, האיומים, הפגיעות שאתה חווה

בגוף ובנפש

אמונתך כבר סדוקה

אמנותך קשה כאבן

ואף על-פי כן, הרם אותה

שא את המועקה, שא בעול

אתה הצעקה

אתה בגופך

אתה הראָיה

אתה העֵדוּת החותכת בבשרך

אתה הדם המבעבע

אתה אדם

משמע אתה קיים

מתוך החובה והזכות

להיות

המקום שאתה

להיות אמנות


הדס עפרת, ימים נוראים, תשפ"ד


__________________

* מקור צמד המונחים פרוטגוניסט ואגוניסט הוא agon (יוונית), ופירושו תחרות.

על המצב

סוג הטקסט

הרצאת-מופע

מקור

מתוך אירוע האמניות והאמנים "כינוס חירום בלב עיר ובעין הפיכה" שהתקיים במוזיאון תל אביב לאמנות ביוזמת: רעי דישון (iartists), ד"ר ענת ליטוין (עירוח/ResidentCities), עידית עמיחי, ד"ר אסנת צוקרמן רכטר, ד"ר טלי תמיר (הבית לאמנות ישראלית)

נכתב ב

שנה

2023

תאריך

22 בספטמבר, 2023

שפת מקור

תרגום

באדיבות

זכויות

מוגש ברשות פרסום

הערות

צילום הדס עפרת: הלל עפרת