פולחן וטקס, שימוש באביזרים מגיים, פסיכודרמה ומחאה, טאבו ואלימות, משחק סאלוני וחשפנות מיצג 76 משך קהל רב, מסוקרן וספקן, אל ביתן האמנים בתל־אביב. במשך שבוע ימים הופיעו חמישה-עשר אמנים. הרחבה של ביתן האמנים היתה מלאה ובמרפסות הבתים מולה ישבו אנשים עם משקפות.

"המיצג מתבסס על מופע האמן עצמו עם תלבושות, תפאורה או אביזרים בנוכחות קהל. המיצג אינו חד פעמי אלא מופע המתוכנן מראש, שתכליתו העברת דימוי באופן החד והישיר ביותר הארועים מאמצים את העקרונות של בניה אסתטית, מבנה פולחני ועיצוב סביבתי". קטע זה הלקוח מתוך ההזמנה למיצג מתאר בקיצור את עקרונותיו. לדברי ד"ר גדעון עפרת שארגן את המופע, בא המיצג לגשר בין שני שדות אמנותיים: אמנות התיאטרון והיצירה הפלס - טית. מקור המיצג בהפנינגס ובאמנות הגוף. במיצג מצויים עקרונות הבניה האסתטית: קומפוזיציה, מבנה, תכנון ועוד[.] יש בו שילוב מדיה כמו סרטים, מחול, קריאה, מוזיקה וכדומה. הוא אינטימי ומסתפק בחלל אחד כמו גלריה או רחבת מוזיאון. אין הפרדה בין הצופים למציגים. קבוצה גדולה יחסית מבין המשתתפים במיצג התייחסה לנושאים פוליטיים. המיצג של מוטי מזרחי הוא בעיקרו ביקורתי-פוליטי-אישי. הוא הכיל שלשה מיצגים שהצטרפו למערכת כוללת אחת. גם במיצג זה כמו בעבר עסק מוטי בגופו כבחומר ההתייחסות שלו היא לסמלים. במיצגים שהביא התייחס מוטי לסמלים ולסצינות היסטוריות, כשהוא מופיע כ"קרבן".

בחלק הראשון של המיצג הקיף הקהל סוס שבעליו התקין לו פרסה. בפס קול ברקע בקע נאום של בן גוריון על הקמת המדינה. בקטע זה היתה התייחסות סימבולית לעבודת כפיים, לקשר לחי, לטבע, לראשוניות. בחלקו השני של המופע ישב מוטי מזרחי כשגבו לקהל. מולו סדין לבן ועליו פס כחול. על גבו של מוטי המרום מראשו ומטה בשמן מצוי אותו פס כחול לאורך גבו. בפס הקול תיאר בן גוריון את ביקורו בדכאו, השמדת היהודים בתקופת השואה ותהליך הקמת מדינת ישראל ואת יחסינו עם מצרים... כאן נזרקת תרנגולת שחוטה אל כלב ששוטט בגלריה.

בחלק המסיים שתי עלמות בת מדינה כמו-אירופאית ובת הישוב התפשטו לצלילי מוזיקה ונשארו בעירום מלא. פרט למשמעות סימלית נוצרה קומפוזיציה שנבעה מגופו של מוטי ומתנועות ידיו המשתנות לסרוגין ומשתקפות בסדין המתוח מולו.

שרון קרן התייחס לבעיות פוליטיות חברתיות כבר בעבר במוצג שהתקיים בביתן האמנים יוצר שרון אוירת מועדון לילה: תאורה, מוזיקה, משקאות חריפים. מן האוירה השמחה והמעוררת נותן שרון, בלבוש צבאי כשל צ'ה גווארה, תדריך מדוייק ומפורט על דרכי חבלה בעמדות שונות, על השימוש בט.נ.ט. והדרכים העילות לניצולו. עם גמר התידרוך שמתבצע על גבי לוחות בריסטול שחורים, חוזר המקום לאוירת מועדון לילה עליז.

האפייני לדרך הביטוי של משה גרשוני היא הצורה המינימליסטית והאינטימית. גרשוני שר במיצג שלו את "יד ענוגה היתה לה" לאחר השירה הוא הקריא קטע מעתון על התעללות תושבי קרית ארבע בתושבים ערביים בחברון.

ג'ררד מרקס עסק כבר לפני כן בפעילויות הדומות לאלו של המיצג. ב1972 הוא התגורר בשדה חמניות ותיעד חוויה זו. הוא תיעד תהליך גידול כרוב בחממה ולאחרונה ירה בצרורות כדורים בצילומי ירושלים המונחים על אדמת הגולן. במיצג שלו עסק בהדגמה סימבולית המתבססת על ניצול דימוי מובן לקהל כדי להעלות מבנה מופשט ועם זה בעל משמעות פוליטית. במיצג שהתקיים בביתן האמנים התיז ג'רי תערובת של חול, מלט ומים על תצלום של מטרת ירי תלויה על הקיר ועל תצלום של רובה. את תצלום הרובה הוא הסיר מהקיר, הניחו בארגז תחמושת וכיסה בתערובת המלט. הוא העמיד את הארגז ליד המטרה ויצר יחס חדש בין המטרה ובין הרובה הקבור באדמה.

המיצג של סרג' שפיצר התייחס לקשר בין ביטוי אמנותי לבין מימסד אמנותי. סרג' תלה על קירות הגלריה סידרה של גלויות דואר המציגות את מוזיאון תל־אביב. הגלויות תלויות על הקיר בכל צורה אפשרית: ישר, הפוך, מאונך ומאוזן, עם הגב אל הקהל. המיצג שלו כלל קטעים מנגינת כנר סולו. לאחר הנגינה נתן הכנר הסבר ברוסית. בעוד מתקיים חלק זה,על הנגינה, וההסברים, ובעוד הקהל מלקק שלגונים, מעביר סרג' חוטי ברזל לאורכה של הגלריה במלוכסך אל ארבעה מסמרים. הוא מחבר את החוטים במקום מפגשם בגבס. ותולה שתי גלויות נוספות של המוזיאון בשני הקירות: אחת ישר וגלויה שניה במהופך קטע נגינה נוסף וחיתוך החוטים במרכזם יהווה את סיום המיצג.

אורי בר זמר הגיב במיצג שלו על התייחסות הטלויזיה ורשות השידור אל תכניות אמנות. אורי, מורה ליצירה בתחומי הוידאו, העביר את המיצג שלו במכשיר זה. על המסך הוקרנו צורות מופשטות משתנות. נשמע קול קריין חדשות הספורט המתאר בהתלהבות מהלך משחק כדורגל. אורי הופיע באמצע ההקרנה בגודל טבעי וקרא את הידיעה הבאה: "בידיעה שנתקבלה זה עתה נמסר כי הוחלט לשלול את התואר יצירת אמנות בתחום הטלויזיה מן היצירה המוקרנת כעת. זו, אם כן אינה יצירת אמנות. כמו כן נמסר כי יתכן שינוי בסיווגן של מספר יצירות נוספות. הידיעה על כך תפורסם בהקדם. הלחות תשאר יחסית וקיים חשש רציני לשרפות. אנו נמשיך עתה בתכניתנו כפי שפורסם בלוח המשדרים''...

יוכבד וינפלד באה מתחום אמנות הגוף. בתערוכה קודמת שלה הציגה "כאבים". במיצג שלה אשר הוקרן בוידאו הביאה יוכבד חוקים של היטהרות מטומאת הנידה. במיצג שלה הקריאה יוכבד קטעים מ"שולחן ערוך" המתייחסים למנהגי אבלות ויחסי גבר ואשה בזמן הנידה כמו… "לא יגע בה אפילו באצבע קטנה ולא יושיט מידו לידה אפילו דבר ארוך וכן לא יקבל מידה. וכן הזריקה מידו לידה או מידה לידו אסורה"...

לאחר מכן התבצע טקס: אחות חותכת את שפת שמלתה. יוכבד ממשיכה את הקרע ונשארת בכתנת לבנה. ה"אחות" רוחצת את רגליה ובין רגליה בסמרטוט וסותמת בסמרטוט זה את פיה ואוטמת פיה בפלסטר תנועות ה"אחות" גסות. היא זורקת את ידיה של יוכבד בגסות לאחור, נותנת לה מיץ לימון לרחוץ את פניה. יוכבד בוכה. האחות מגלחת את שערה של יוכבד, מסירה את הפלסטר, צובעת את שפתיה ולחייה של יוכבד בצבע אדום, מניחה פאה על ראשה, צובעת צפרניה בלכה אדומה. על מגש מניחה כוס יין ואת שערותיה של יוכבד יוכבד שותה ומציעה את היין לקהל הנוכחים.

המיצג של אסתר שוורצמן; הוקרן בוידאו. אסתר הציגה טקס קבורה עצמי. היא סימנה שטח וחפרה בור בגודל קבר היא נכנסה לתוכו וכיסתה את גופה באדמה. תחילה כסתה את רגליה, אחר כך את יתר חלקי גופה כולל פניה, כשנותרות רק ידיה המכסות. לאט לאט מתכסות גם ידיה ונשאר רק שטח עדרך אסתר שוורצמן עסקה בנושא המוות כבר קודם כאשר כתבה צוואה בה הורישה את רכושה לידידיה.

המיצג של גדעון גכטמן קשור לפעילות קודמת שלו בתחום אמנות הגוף. גדעון הציג דוקומנטציה על ניתוח לב פתוח בתערוכה שנקראה "חשיפה". במשך כל שעת המיצג שלו נמצא גדעון ישן בבגדיו על מטה מכוסה סדין צהוב. אפשר היה לראות במיצג המשך תהליך החשיפה. על ידי שינה בתוך הגלריה, לעיני קהל ובאופן כפוי (לאחר 5 כדורי שינה) נקשר תהליך השינה במצבו של אדם חולה, הנמצא במקום חדש, בהשפעה של אמצעים חימיים ובחוסר היכולת להתגונן.

נורית טולנאי ישבה בתוך תא ניילון שקוף בגודלו של תא טלפון. היא עסקה בסדרת פעולות הבאות בזו אחר זו: היתה מחייגת בטלפון, חולצת נעלים, אוכלת מתפשטת, מתיזה ספריי על עצמה, מעשנת וכל זאת כששפופרת הטלפון צמודה לאזנה. הטרנזיסטור מנגן וברקע נשמעים צלצולי טלפון "תפוס" כאשר מאמציה ליצור קשר עם העולם שמחוץ לתא שלה נכשלים, היא מוציאה תיבת נגינה ומקשיבה. סדרת הפעולות שלה מבטאות מצב אישי של סגירות עם נסיון לפרוץ ממנו החוצה. כאשר יצירת הקומוניקציה אינה מצליחה היא מסתגרת שוב בתוך עולם נוסטלגי־אישי.

המיצג של מיכה אולמן הוקרן בוידאו. האביזרים שמיכה אולמן משתמש בהם בהימצאו בחדר ריק הם: ערימת חול,מטאטא ואת. בעזרת המטאטא מתפרקת ערימת החול ומקבלת כל צורה שעולה על הדעת. לרגע נוצרים שבילים, קוים, פירמידות לאורך החדר אשר על ידי דריכה עליהם הופכים לטרפזים שטוחים הקו מתאחד; ושוב ערימה המתפרקת לעגולים או חלזונות מתעגלים. ערימת החול יוצרת מדי רגע מבנים חדשים של קומפוזיציות שמשתנות עם שינוי הצורה. לפעולה מתלווים קולות המשיכה והגרירה של החול על רצפת החדר [.]

עדינה בר-און הציגה רצף של תנועות, מצבים ודימויים המבוצעים בפניה ובגופה ומתיחסים לחלל הגלריה ולקהל הנמצא בתוכו. המיצג של עדינה התחיל מנתונים של המקום: הגלריה, הקירות, כמות האנשים והתאורה. אין עלילה או רצף במצבים, והמעשים פתוחים לפרשנות הצופה.

המיצג של אסתר שור התבסס על נסיונותיה בעבר, כאשר היא גידלה במשך שלושה שבועות ששה שתילי ברוש בתוך מסגרת ברזל כשהשרשים והאדמה תלויים בתוכה. במיצג שהתקיים בגלריה הוצגה במרכז החדר מסגרת ברזל ובתוכה חוט ברזל המקשר בין 6 נקודות מגע מתוך 7 הקיימות בין הזרועות היוצאות כלפי פנים המסגרת. החוט יוצא ונאחז בכל אחת מהזרועות על ידי גושים שנוצרו מנסורת המתכות. מלבד המסגרת ויתר האובייקטים שהוצגו במרכז החדר, היה תלוי על הקיר שרטוט המציין את הגבולות בין החומרים השונים בתוך כדור הארץ ושמות היסודות ההתיחסות של אסתר הצטמצמה לחלק המתכתי של כדור הארץ: ברזל, ניקל, אלומיניום. שקיות המכילות נסורת של החומרים הנ"ל היו תלויות מהתקרה. תהליך המיצג: שפיכת הנסורת מתוך השקיות התלויות לכיוון יציקות שמיקומן על הרצפה זהה למיקומן בתוך המבנה הסכימתי כפי שהוצג בצד העבודה. המסגרת התלויה מעל מקור אור (ניאון) נמצאה בתנועה.

המיצג של גבי קלזמר התייחס למערכת מרכיבים המהווים קונקרטיזאציה של מערכות נוספות. מערכת היחסים המגולמים באובייקט ABCD (עשוי עץ, אורכו כ־1.50 מטר וצורתו צורת האות האנגלית T, הלוח הניצב מחובר באמצעות ציר אל הלוח האופקי המאפשר תנועה מוגבלת בין שני החלקים כדלהלן:

A נמצא ביחס הפוך ל-C .B היא נקודה אמצעית בין AB.

D נקודה מחוץ ל-AB היוצרת את CD.

יחסי AB דומים ליחסי CD.

על מערכת ההפכים ABCD מוטלת מערכת המהווה את מקומם של מושגים כמיפוי מצב תודעה.

בשל בעיות טכניות חולק המיצג לשניים, כאשר בחלק הראשון הציג גבי את מערכת יחסי ABCD באמצעות רשם הקול, תנועת אותיות סרבל האור אשר נדלק וכבה בשליטתו.

בחלק השני של המיצג אשר שמו "psychic vehicles" מתרחש במכונית החונה בפינת הכביש. במיצג זה הופעלו הפריטים הבאים: מכונית מוארת באורות ניאון מכל הצדדים וגם מתחת. גם תא המכונית מואר באמצעות מנורות ניאון. פינות המכונית מכוסות בד רך, מוט חוליות עשוי אלומיניום באורך 4.30 מטר, קסדת אופנוען, משקפי מגן, רמקול ורשם קול שהשמיע את 6 המושגים הבאים:

— MEAN IN VEHICLES – ANONIMOUS – PSYCHIC VEHICLE — POWER – MASCULINE – 

.PASSIVENESS

גבי יושב במכונית, רשם הקול מופעל, האורות נדלקים, החלון מופשל ומוט אלומיניום מוצא כאשר בקצהו רשומים על גבי נייר המושגים האמורים. המוט מתארך עד למלוא אורכו מול הקהל. פעולה זו חוזרת עד גמר הצגת 6 המושגים.

יורם מירוז קרא מערכות משפטים מסומנות (F16--713--733) (ראה תצלום), שהכילו 240 מלה. דוגמן שניצב על דוכן, שינה את תנוחותיו.

יורם השמיע טקסט של פרנץ קפקא, קטע בין 240 מילה. הדוגמן שמחר על תנוחה קבועה.

יהושע נוישטיין הדגים כבר בעבר תהליכים בעלי אופי "מיצגי[.]

המיצג של נוישטיין הוקרן בוידיאו והוא נקרא "הקופסה"[.] "הקופסה" היא כוריאוגרפיה בששה-עשרה מצבים, המתייחסת לחלל פיסולי. על המיצג, שלו, אשר מלים הן אביזר מיותר בו אומר נוישטיין: "הלוואי ויכולתי לעשות במלים את מה שאני עושה בקופסאות. הייתי יכול לחדור למשמעות מסויימת במחצית הדרך[.]

הייתי יכול להפסיק להתרכז במחצית הדרך, להכנס לגמרי לתוך מלה מסויימת, לבלום כל גישה למלה הזאת ולהתהפך לחלוטין בתוך המלה. הייתי יכול להקפיץ מלה אחת מעבר לשניה, להעביר אותה מתחת לשניה, להשחיל אותה דרך השניה. הייתי יכול להשליך מלה נגד מלה, לחזק מלה אחת בעזרת השניה, להכניס מלה אחת לתוך השניה כשאני עצמי מוכנס לתוך שתיהן. הייתי יכול להזדחל החוצה, לדחוף, לבוא, לגלגל, להקיף בגופי, לתלוש מלה אחת מתוך השניה. אז בא הקץ למלים!

מדוע מדברים האנשים כשאפשר להקשיב?"