במיזרקה יכולה לקבל ביטוי השקפת-עולם אמנותית כבכל יצירה פיסולית אחרת. מופיעות בה תוצאות ההתמודדות עם החומר ועם החברה שבתוכה ניצבת ופועלת המיזרקה.

פסל בן זמננו אינו יכול שלא להיות מודע למה שנובע מן ההתפתחויות הטכנולוגיות האחרונות. בימינו ניתן לצקת תוך שעות ספורות עשרות מטרים מעוקבים של בטון ולשנות נופים מיסודם.

יום יום מתגלה עושר של אפשרויות – ביטוי חדשות שהן שפות אמנותיות חדשות. עובדה זו מחייבת את האמן לנקוט במידת הזהירות. אבדן החוש לקנה מידה יכול, בעזרת האפשרויות הטכניות הנרחבות, לפתוח בפניו פתח ליצירת עבודות שהן בבחינת בכייה לדורות. העצמה דורשת התאפקות, חשיבה זהירה ומרוכזת ותבונה. תבונה זו יכולה, למשל, למנוע את ההגררות אחרי מצבי רוח כלליים בציבור ואת הכניעה ללחצים היכולים להוליד את היווצרותן של אנדרטאות גרועות. הזהירות תמנע את ההשתכרות מן האפשרויות הטכניות המוליכה לעשיית מעשים וירטואוזיים שתכליתם להדהים את הצופה אבל ערכם הפנימי מוטל בספק.

מסתבר, איפוא, שחרף הטכנולוגיות החדשות לא ירדה חשיבותו של הציר הרעיוני שבתוך היצירה הפיסולית בכלל והמזרקה בפרט.

המזרקה הינה, ביסודה, יצירה פיסולית בעלת נטייה למונומנטליות החייבת להשתלב בתוך הנוף העירוני. באה בה לידי ביטוי, החשיבה בחומר. כך, למשל ישנם הבדלים ניכרים באופיים של הברונזה, הבטון סיבי הזכוכית ויתר החומרים המשמשים את הפסל בביטויו.

בנוסף לכך משתתפים במזרקה גם המים הזורמים בעיצובם של האלמנטים המרכיבים את היצירה. הדינמיקה שלהם יוצרת חיות, קישור בין חלקי המבנה והשלמתם. הם מעניקים תחושה כללית של טוהר. במידה שהמזרקה מוארת משתתף גם יסוד זה בעיצוב הכללי, ונחוץ להביאו בחשבון. הכרחי שהמזרקה תהיה מושלמת גם ללא תאורה, שהרי עליה לפעול גם בשעות היום ומאידך אסור שהתאורה תסלף בלילה, את הרעיון הצורני ביסוד היצירה.

המים הזורמים מעניקים למזרקה מימד נוסף, צלילי. הרעש שלהם יוצר, בדרך כלל, אפקט מרגיע שהוא חיוני בתוך המתח המאפיין את חיי העיר. ניתן להעמיד מזרקות בפני עצמן או לשלבן בתוך יצירות פיסוליות מורכבות ואנדרטאות. כל היתרונות והסכנות הנובעים מן האמצעים החדישים העומדים לרשותו של פסל בן זמננו חלים עליהן. ביצוע נבון ורב השראה שלהן יכול להרים תרומה חשובה להפיכתו של נוף עירוני, אפור ומתנכר, לאנושי יותר.