התיישבתי לכתוב את הטקסט יום האישה.

וזה הציף אותי. מישהו כאן קשוח, קשיח, מאובן. או אימא או אני. בושה. מותר לחוש בושה. בושת התשוקות. מותר להתבייש בהן. זה אומר שהן קיימות. ראיתי את איליה. בערך באותה התנוחה. את חושקת בו? כן. לא. לא יודעת. ומקהלת הקולות מכל הכיוונים: חושקת! היא חושקת! היא רוצה!

אז מה, תיסעי? לא-א-א! היא תיסע, תיסע, תיסע! אבל הוא באמריקה? או שכאן, בא לחנוכה? שוב יש אצלו אנשים והוא יעיף אותי לשומקום. כך כבר היה. טוב, הפעם יהיה אחרת. ואיך את היית רוצה? לא יודעת. לא רוצה שיעיף. לא רוצה אנשים זרים. רוצה שכל תשומת הלב תהיה רק לי. כל האהבה רק לי.

חה. אז תני את זה לעצמך.

את חושקת במישהו אחר? לא יודעת. הוא עומד לידי כמו פסל. מותר לו להיות פסל לידי. כן, לו מותר. יושב. מחייך טיפה. והלב שלי קופא בלהבות. הפחד יוצא. הוא חייך כמו בתמונה בניו-יורק, כשנסענו למסעדה קוריאנית. והיה צריך לחלוץ שם נעליים בכניסה. ואז לטפס על שולחן שהיה מתחתיו חור עם מדרגות לרגליים. משהו נתקע בגרון. המילים שלו. המילים שלי. הרבה. כמה חיפשתי אותך. חיכיתי לך. למה הכול כל-כך מסובך וקשה?

אז מה, מותר כבר ללכת לצייר על נייר אורז? לא-א-א

אני לא יכולה. הראש מסתובב. הראש שלו. ושלי. מה, יש לנו את אותו הראש? לא נראה לי. הרגליים כבדות כמו עופרת. ושוב המועדות הזאת, האין-בררה. זה כבר היה מאה אלף פעם. או קי, מי זה כאן? למה יש כאן ילדה??? מי הכניס לכאן את הילדה??? זה סרט למבוגרים. לכי לטייל, ילדה. אימא עוד מעט תבוא. ילדה, את לא צריכה להסתכל על זה. ועל מה אני צריכה להסתכל? אני לא יודעת.

מותר לנשום. מותר לשאוף. מותר לעוף.

מותר לבעור. להתלקח. לכבות. למות.

להירדם.

מותר להיות עלה. או שיח.

להפוך לפרח. לענן. או לגשם.

מותר לאהוב. מותר להרוג.

לבכות. לצחוק. או לשכוח.

מותר לשיר שירים. מותר לשתוק.

מותר לצעוק. מותר לשתוק.

לשתוק. לנשום. לעצור. לקפוא.

מותר לאהוב. מותר לחבק.

מותר.

מותר לאכול כנאפה.

לא רוצה.

חיכיתי בשבילה בתור

חה-חה

העליתי לסינגולר את המלכה. חשבתי שמיד ישימו אליה לב ויקנו בין רגע. אבל לא.

פיירו לקח את לבו ותלה אותו על הגדר לצד הדרך.

הי, צעק, אנשים, בואו תראו, זה הלב שלי!

אבל איש לא עצר, איש לא חשב על השטות הזאת, על כך שלבו של פיירו תלוי לו לראווה על הגדר.

ואז לקח פיירו את לבו והחביא אותו הרחק מעיניים אדישות.

ועכשיו כולם רוצים לדעת, איפה כעת לבו של פיירו?

לנגסטון יוז

חיברתי את הציורים בסיכות משרד שניים-שניים.

הנחתי בקופסה את מדונה, חצאית של בובה מחלון הראוה, סרט-חגורה ושברי קרמיקה.

וכזו תחושה עכורה עלתה לי בנפש ובבטן.

צריך לחבר בחזרה את הכתר עם חוט טייל זהב. כל-כך רע לי בבטן. נתקע שם משהו מאיליה. אהבה – לא אהבה. איזו בחילה. לא יכולה ולא רוצה לחשוב.

מותר להרגיש בחילה. לא לאהוב.

לירוק. למאוס.

מותר להיות גסה.

מותר להתעייף. מותר להיות בצער.

לחוש קור. לחוש במוות.

מותר לחוש. להרגיש.

מותר לשים זין.

ולשנוא. לא לחיות.

לא לחיות.

לעצור. לקפוא במקום.

ולעמוד כך אלף שנים.

מותר להתבונן באצבעות הידיים.

לזרוק את המראה.

לזרוק גלגל.

למזוג תה.

ולא לשתות.

להרפות אצבעות.

לשחרר. לשחרר.

לא לחכות למכירה

לרחף מעל האדמה...

ושוב איני יכולה כלום.

קראתי מלא חדשות.

הן עושות לי קר.

למה אני עושה את זה? למה???

מותר להיות חסרת אונים. מותר לא לעשות.

מותר להרגיש קור.

אני מביטה במסך השחור של הטלפון כמו במראה. פנים נפולות עם תספורת קצרה. אף גדול ושפתיים דקות מחייכות חיוך דק

כדי לשכב על הספה צריך להוריד את נעליי הספורט.

מותר לא להוריד???

נשכבתי. שמתי מתחת חתיכת נייר כסף מקומטת.

מותר לא להוריד???

נשכבתי. שמתי מתחת חתיכה מקומטת של נייר כסף.

מותר לא לתפור

מותר להיות כמו מלפני המבול. כמו מלפני הזיעה. לא זעה. להתבייש.

מותר לעבור את החיים עטופה בכדורי נפטלין. אפילו לא להשתעל, להתעטש לפעמים

מותר לשקר

לא לעמוד בציפיות

מותר להפנות עורף

לגמול ברע

מותר להתעצב

להתרסק

לזרוע עפר על הראש

לרוק בזלזול

להוציא שיניים תותבות מהפה ליד השולחן

ללקק אותן

לסרב לטעום אוכל לא מוכר

מותר לחוש טעם מר על הלשון

מותר להמציא סגנון חדש

לשמלה ישנה

ילדה, ילדה, למה את עצובה?

אני רוצה לתפור חצאית ואימא לא מרשה לי

למה?

היא פוחדת שאהיה יפה מידי, יותר יפה ממנה.

האמנם היא אימא שלך?

כן

דומה יותר לאימא-חורגת

מותר להיות אימא חורגת לילדך

מותר לעשן. מותר עם משקפיים. מותר לכתוב בשגיאות. מותר לפחד לקלקל.

מותר להיות טיפשה ולא יודעת.

מותר לפחד מבעלי סמכות.

מותר לשמוח לקור ולשמש שאינה מחממת. להאזין למוזיקה. להתכוון ולא לעשות.

להבטיח לעצמך ולא לקיים.

להרגיש שהבטן מסתובבת מפחד לקלקל.

מותר לפחד לאחר.

מותר לאחר.

מותר לא לדעת למכור את העבודות שלך. מותר לא לרצות למכור. מותר להפריז במחיר.

מותר להוריד. מותר לתת מתנה.

מותר להציע את העבודה האהובה ביותר ולהיות בהלם שכולם שותקים.

מותר לאבד את החפץ האהוב בבית. בדירה שכורה.

מותר לחיות בבלגן נוראי.

מותר לא לשטוף רצפה.

מותר לכתוב שטויות.

מותר לעשות מהן תערוכה.

מותר לפחד מכישלון. שאף אחד לא יבוא. שכולם יצחקו.

מותר לראות יופי בחלום ובמציאות להיות בלי כוח.

מותר לקרוא לזה אהבה. מותר לתפור בלי למדוד.

מותר לתפור במכונה על גבי סיכות.

מותר להפסיק לאהוב.

מותר פשוט לשמוח לבד. לכפלים יפים. לא לעשות עם זה שום דבר.

מותר לחוש ליטוף עדין בחזה.

מותר ליד שמאל לכאוב.

מותר לא לחפש תשובות.

מותר להתעורר מאושר ללא סיבה.

מותר לאבד אותו.

מותר לחיות עם גוף פצוע.

מותר לחפש את הנשמה שלך. לא להיות חבר של אף אחד.

לשתוק. לרוץ. לצעוק.

לשיר. לרקוד.

לא לדעת לרקוד. לרוץ, לצעוק ולשיר.

מותר להתבייש מדעתם של הילדים שלך.

מותר לא להתראות יותר משנתיים.

מותר לא להתקשר

בכל זאת אני תופרת אותה

בכל זאת מצאתי חוט לטעינה של שלט קטן למצלמה

בכל זאת ארזתי אומץ

למרות ששוב התעייפתי באמצע

ילדה, ילדה, בת כמה את

לא יודעת

מאה-חמש-מאות אלף מיליון

ולפעמים חמש או שמונה

אם רוצים, אפשר לטוס לחלל.

מותר לא לטוס ולא לרצות.