נזירות מעודנת פורצת למימד של עוצמה בפסלים של מרים חלפי.

קינה וצהלה מתערבבות זו בזו, מעפילות לפסגות של יראה.

הכוונה ברורה, משתלטת על התוהו ובוהו. נוקשות וכוח - בטרם התגלות האהבה

ואכן, ניתן לחוש את המקצבים, לשמעם ואף לראותם. 

ללא אילוץ. הצליל בלבד.

ככה קורצות ידיה של מרים חלפי, הנשמעות לקול קריאה דקה - תוך התגברות על הגמגום - את שפת האמנות.

ללא אונס, בכנות וביושר, לה ולעצמה. 

וממילא גם לכל אלה שלבם את הנסתר הנצחי, אל החי לנצח.

תוך ההמולה והרעש, תוך הסערה.

5.5.1977