החבר הראשון שלי, אהבת חיי, היה מפליץ חרישית כשהיינו חבוקים במיטה טרם שינה, ואז במהירות מושך את השמיכה מעל ראשינו וצועק - "אושוויץ". היינו מתגלגלים מצחוק תחת השמיכה ונרדמים חבוקים.

אנשים לא הבינו את החיבור בין שנינו. היינו כל כך שונים. "אתם נראים כמו קולאז'".

משחתי את הפנים בתחליב פנים וניקיתי במי פנים. מרחתי קרם לחות, קרם מכווץ נקבוביות, קרם עיניים (שני סוגים: אחד לעפעפיים ושני לטשטוש קמטי החיוך) ומסכה מחדשת תאים לאזור הלחיים והסנטר. נשכבתי במיטה, עצמתי עיניים וחשבתי באיזה אופן יש להעלות את רוחו של רפי דרך המלים. מיד עלו בדמיוני כפות הרגליים. חשופות, מתבקעות מיובש, ובשתי הבהונות פשטה פטרת ציפורניים. אם תצמיד אותן תקבל צורת לב. מי אוהב את רפי?

בכיתה י"א בחרתי בציור. המורה שלנו היה מגיע על אופנוע ישן, בטי-שירט צמודה ועליה עיגולי זיעה תמידיים מתחת לבית השחי. כל כך אהבנו אותו (בן אחד ושתי בנות היו מאוהבים בו בפועל), שזה רק הוסיף לו קסם.

סוף יום קיץ במדרשה. רפי נכנס לקפטריה, זיעה נוטפת מרקותיו וחולצתו דבוקה ברטיבות לגבו. לא יכולתי שלא לחשוב - זה מאייסטר.

יש לי חברה שעזבה את האמנות. מאז היא מתאכזרת לגוף שלה. אנורקסית היא היתה תמיד, אבל עכשיו היא התחילה גם לתלוש לעצמה באובססיביות שערות מהראש. היא שונאת רופאים ומעשנת בשרשרת. כשאני מעיר לה על זה היא אומרת: "ממילא או שאני אמות מרעב או מסרטן ריאות או מהתקף לב".

אחרי שסבא שלי נפטר מצאנו ספרייה גדולה של סרטי פורנו. נזכרתי שכשלימדתי אמנות במתנ"ס ודיפדפתי בערימת עיתונים ישנים של "מעריב לנוער", גיליתי במדור ייעוץ מיני שאלה של נער ששאל: "כשאני צופה בסרטים פורנוגרפיים אני תמיד גומר לפני סוף הסרט. האם זה נקרא שפיכה מוקדמת?".

במבחן הבגרות בספרות בשנת 1989 היתה שאלה שהיה צריך לנתח בה שיר של חלפי.

אני זוכר משם משהו כמו:

"קרוב אני לגופי.

רחוק אני מגופי עד בלי פשר.

...על גופי אעבור כעל גשר".

אני זוכר ששברתי את הראש אם זה סינקדוכה או מטונימיה.