המקור ממנו שואב אני את השראתי לציור הפסים האנכיים המאפיינים את עבודתי הוא הרצון לבטא את ניצול החלל ומימד הגובה באמנות מחד, ולאותת על חוסר ניצול האפשרות הזאת באמנות הפלאסטית בשטח זה עד היום מאידך.

בחרתי בפסים אנכיים משום שהם מסמלים עבורי און החדירה לגובה, את תחושת ההתעלות ואת העובדה שהאורך הוא מימד מנוגד לרוחב שאותו אני רוצה לבטל.אודה על האמת כי אי אפשר לבטל באופן מוחלט את קו הרוחב. אפילו בבדיקה מיקרוסקופית אפשר להבחין בקווי רוחב בקצה קו עפרון דק. כוונתי היא לבטל באופן חזותי את תחושת הרוחב ולהגביר את תחושת הגובה על-ידי שימוש בפסים וניצולם הסימבולי בתפיסה של חדירה לגובה החלל ללא כוונות של אפקט דקורטיבי. בהתאם לכך אני שולל יצירתה של צורה גאומטרית מופשטת אשר בה, באופן זה או אחר, הקו היצוגי חוצה את היצירה לרוחבה, כמו אצל ברט ניומן, דבר זה גורם אצלי להרגשה נפשית חצויה, לתחושת חציצה. הדבר יכול להתבטא למשל, כגבול בין צבאות, או כגדר בין שכנים.

היה לי רעיון לצייר על לוח של זכוכית או פרספקט שקוף כדי לבטל את מימד הרוחב גם בפורמאט ולהדגיש יותר את הפסים האנכיים. למרות זאת, הרוחב לא התבטל ונותר לי רק להשתמש בפורמאט צר ביותר וגבוה. בשלב מאוחר יותר אני מקוה להגיע לציור ברוחב של קו על קו ארוך ללא רקע. בשלב זה הרקע לציורי עשוי מזוניט דק המבטל את רוחב המסגרת. על הפורמאט מונחות בצורה אנכית צורות בקומפוזיציות שונות! בקווים אנכיים שאותם אני מזריק בעזרת מזרקים בגדלים שונים ובעלי קוטר שונה המאפשרים להדגיש את מימד הגובה.

תפיסה פילוסופית באמנות זקוקה לטכניקה שתהלום את התגלמותה הפלאסטית. ברוח זו הושפעתי מוואסארלי שיצר בשנת 1936 את ה״מתווה" המתאר לידתה של צורה באמצעות סטייה מן הקו הישר. בנושאי הקו הישר והצורות הפשוטות למדתי גם ממונדריאן ומן המינימליסטים האמריקנים והאחרים. כמו-כן, התרשמתי מפסליו הדקים והגבוהים של ג'אקומטי ומדניאל בורן הצרפתי שהציג ב־1970 במוזיאון גוגנהיים שבניו-יורק יצירה שכולה פסים אנכיים על בד לכל גובהו של המוזיאון. כן למדתי מהצורות המתפרצות אל-על של הגוטיקה ושל גורדי השחקים האמריקניים. המוסיקה בכנסיות, בעיקר זו של העוגב, יוצרת בי הרגשה של שאיפה לגובה ואני מנסה לתת לה תרגום ציורי אנכי. הטילים החודרים אנכית לחלל מותירים בי רושם עצום ומשפיעים על עבודתי. במסגרת שיטה זו ניתן ליצור צורה הלקוחה מן הטבע על ידי משיכות פסים אנכיים בלבד ללא קווי עזר מאוזנים או קו מתאר.

חשובה מאד הנחת הפחם או הצבע בעזרת לחיצות בחוזק משתנה, ברוחב שונה, ברווחים שונים בין הפסים ובגבהם הבלתי אחיד במסגרת המיחבר.

אסכם בכך ששאיפת חיי היא למתוח, ביום מן הימים, חוט כקו דק וארוך אשר קצהו מעוגן בכדור הארץ וקצהו העליון חודר לחלל החיצון ומתחבר לאחד הכוכבים.