top of page

מילים ברורות ומדויקות שמתארות מה שאני רואה וחש כשאני מתבונן בציורים של שתי הצעירות האלו, סוניה מחמוד וברא'ה אלשאער.


ציורים מופשטים, פשוטים לכאורה ואף וולגריים וחשופים, כך שהצופה מסוגל להבין אותם ואת תוכנם. אך הדבר אינו פשוט עד כדי כך. כי לממד החזותי יש פרשנויות שמסתבכות ומסתעפות ככל שאנו חודרים מתחת לשכבות הקליפה השברירית, וכשמגיעים למעמקי הנפש החשוכים מוצאים כי כל אחת מהעבודות מטפלת בקשיים ובאסונות בחייהם של נשים פשוטות וסובלות, שחיות בשולי החיים בעצב, בדידות וזרות, כמוהן (כסמל או כמטפורה) וכמונו - כי כולנו מיעוט מוחלש.


אני מחפש מילים שמבטאות את הערצתי ואת תמיכתי בשתיהן - צעירות שנושאות על כתפיהן סבל פרטי כבד ומתיש, ובכל זאת מנסחות באופן מבריק, ושופע רגישות וחוכמה, טקסט פמיניסטי כן ואמיץ שאינו נעדר ביקורת נוקבת ומכאיבה כלפי מנהגים, מסורת שלילית, סגירות והיעדר אהבה.


טקסט זה מדיר בקול צלול כל דמיון לגברים בעבודות, שהרי הם עצמם אחת הסיבות לעצב: אבא או אח או בעל. תווי פניהן בעבודות, תנועות גופן, לבושן ועוד, מבטאים רצון להרחיק את הגבר כדי לבטא את האני הנשי בצורה המדויקת ביותר.

אני מחפש מילים שאינן כשאר המילים

סוג הטקסט

טקסט תערוכה

מקור

קטלוג תערוכה ״ארבע האמניות״ , מתנ״ס שפרעם

נכתב ב

שנה

2015

תאריך

שפת מקור

ערבית

תרגום

אסד עזי

באדיבות

זכויות

מוגש ברשות פרסום

הערות