בולי אמנות ישראל

בחודש מרץ 1972 הוציא דואר ישראל סדרת בולים המוקדשת לאמנות ישראלית.

על חמשת הבולים שבסדרה מודפסות יצירותיהם של בוריס שץ (״הסופר"), אבל פן (״שרה"), מנחם שמי (״צפת"), יעקב שטיינהרדט (״ירושלים העתיקה") ואהרן כהנא (״תחיה").

סדרה זו הוצאה לאור לאחר פעולות מחאה נמרצות של אגודת הציירים והפסלים בישראל, משום שבינואר 1971 הוציא דואר ישראל בולים שהוקדשו למוזיאון תל־אביב, מבלי לכלול אף יצירה של אמן ישראלי.

אגודת הציירים הגיבה על כך במכתבים שנשלחו לשר התקשורת, לגורמים ציבוריים שונים ולעתונות. השורות, הבאות מצוטטות מתוך אחד ממכתבי מחאה אלה:

״לאחרונה הוציא דואר ישראל סדרה של שלשה בולים שנושאיהם אמנות הציור, שהוקדשו למוזיאון תל־אביב. הוועד המרכזי של אגודת הציירים והפסלים בישראל מביע את תמיהתו, על כי דואר ישראל לא מצא לנכון להדפיס בסדרה זו יצירות של אמנים ישראלים.

אין צל של ספק, כי באוספו של מוזיאון תל-אביב מצויות יצירות חשובות של מיטב האמנים הישראלים, אלא שהן נדחקו לקרן זווית.

מוסדות אגודת הציירים והפסלים בישראל מביעים תקווה כי הסדרות הבאות של בולי ישראל שיוקדשו לנושאי אמנות פלסטית, ישקפו בהבלטה את השגי האמנות הישראלית".

אמני ישראל למען אמנים יהודים בבריה"מ

אגודת הציירים והפסלים בישראל פועלת באופן נמרץ ורצוף, כדי לעורר את דעת הקהל בעולם לעניין רדיפת האמנים היהודים בברית המועצות.

בעקבות משפטי לנינגראד, פנתה האגודה לנשיא ולמזכיר הכללי של האגוד הבינלאומי לאמנות ולאגודות האמנים במוסקבה ולנינגרד במברק שתכנו מובא כאן: ״אמנים ישראלים פונים אליכם ומפצירים בקריאה שתרימו קולכם כנגד רדיפת האינטלקטואלים ונגד משפטי לנינגרד, בהם נשפטו חפים מפשע הנאבקים על זכותם וחרותם לחיות בישראל. למען עולם חפשי ואנושי".

מברק זה צוטט במכתב שנשלח לכל אגודות האמנים החברות באגוד הבינלאומי לאמנות.

האגודות התבקשו להפעיל השפעתן למען עלייתם של אמנים ואינטלקטואלים יהודים למולדתם, למען הענקת זכויות אנושיות יסודיות ולמען חופש היצירה והבטוי בבריה"מ.

ועד אגודת הציירים והפסלים בישראל נענה לפניית הצייר היהודי ממוסקבה, נתן פיינגולד, לקבלו כחבר מן המניין באגודה הישראלית. פיינגולד גורש מאגודת הציירים הסובייטית, וכל פניותיו להכיר בזכותו לעלות -לישראל הושבו ריקם. אסיר־ציון בוריס פנסון - התקבל כחבר באגודת הציירים והפסלים של ישראל. העתקי ההחלטות נשלחו לאגוד הבינלאומי לאמנויות פלסטיות שליד יונסקו.

האגודה נמצאת בקשרים עם אמנים יהודים ברוסיה, ועושה ככל יכולתה למען שחרורם ועלייתם.

המאבק ביתן הלנה רובינשטיין - לאמני ישראל

אגודת הציירים והפסלים ממשיכה במאבק רצוף לקבלת ביתן הלנה רובינשטיין כאכסניה לפעולותיה, וזאת כתחליף לביתן האמנים שברחוב אלחריזי.

נציגי האגודה קיימו עשרות פגישות הבהרה עם שרים, חברי כנסת, ראש העיר, מזכ״ל ההסתדרות, מנהלי מוזאון ת"א ואישי ציבור רבים.

בקריאה אל ראש העיר תל־אביב ותושביה,כותבים נציגי אגודת הציירים והפסלים: ״למרות שאנו משופעים במוסדות תרבות, מוזיאונים וגלריות, ולאחרונה גם במוזיאון החדש שפתח את שעריו - מנהלת אגודת הציירים והפסלים בישראל, באמצעיה הדלים ובמקום מוגבל שהעומד לרשותה, פעילות תרבותית ענפה: תערוכות לעשרות ציירים ופסלים, סדנאות להדפסים אמנותיים, הרצאות, סמפוזיונים, הופעות מחול וקולנוע, ועוסקת בקליטת אמנים עולים. וכל אלה בביתן הארעי שהקימה האגודה באמצעיה היא.

הביתן המט ליפול צר מהכיל פעולות חשובות אלה ואינו מאפשר הרחבתן והגדלתן. לכן, מצאנו לנכון לפנות אל ראש העיר ומועצתה של תל־אביב, שהבטיחה לא אחת, לדאוג לצרכי האמנים, בבקשה להעמיד לרשותה את ביתן הלנה רובינשטיין שהתפנה, כשם שעירית ירושלים העמדה לרשות אמני הבירה את מוזאון ״בצלאל" עם פתיחת מוזאון ישראל.

עירית תל־אביב לא עשתה עד כה מאומה לעידוד פעולה חשובה זו של הציירים והפסלים, וזאת, למרות ההבטחות שניתנו לא אחת על הקמת ״בית האמן״ בת״א על מגרש שהוקצה לשם כך ע״י העירייה.

ואמנם, יודעים אנו שאין הצדקה להשקיע כיום ששה מליוני לירות בהקמת בית זה כאשר בתי ציבור רבים עומדים ריקים למחצה.

אנו פונים לראש העיר בקריאה: העמיד לרשות ציירי ופסלי תל־אביב את ביתן הלנה רובינשטיין, לתועלת הציבור שוחר האמנות, בעיר הזאת !

אנו קוראים לכל הציבור לתמוך בתביעה זו, ולהצטרף לקריאתם של סופרים, משוררים, מוסיקאים, מורים ואנשי תרבות אחרים לעזור לאמנינו, המקיימים מאז ראשיתה של עיר זו חיי אמנות ערים ותוססים". בבדיקת האספקט המשפטי של הבעייה, מסתבר שאין כל מניעה להעביר את את ביתן הלנה רובינשטיין לידי האגודה. ההיפך הוא הנכון.

הזמן הרב שביתן זה היה סגור, ותערוכת הגובלנים מהמאה ה-16 שהוצגה בו חדשים רבים, בודאי אינם עונים על ההתחייבות להציג בו בו ״אמנות בת זמננו". נראה כי הוועד המנהל מתייחס לביתן הלנה רובינשטיין כרכוש פרטי, ולא כפקדון שהציבור הפקיד בידיו.

ועד האגודה החליט להמשיך ולהחריף את המאבק, תוך תקווה שזכותם של האמנים תוכר על ידי מוסדות העיר.

בתשובה על תזכירים המפרטים את תביעות אגודת הציירים והפסלים, נתקבלו תגובות אוהדות ורצון להושיט עזרה מחברי מועצת העיר ואישי ציבור רבים. 72 סופרים, מוסיקאים, אנשי במה, אדריכלים ואחרים חתמו על עצומה כמכתב גלוי לראש עירית ת"א ומועצתה, וזו לשונה: ״אנו תומכים בכל לב בתביעתם של ציירי ופסלי ישראל להעמיד לרשותם את ביתן הלנה רובינשטיין, כדי להפעילו כמשכן המציג את המעשה האמנותי של האמנים בארץ.

אנו רואים בדאגה את המצב כיום כשבארץ הזאת המשופעת מוזאונים ובתים ציבוריים לרב, אין כל מוסד המטפל בהבאת מעשה מעשה היצירה של אמנינו לצבור הרחב.

כל המוסדות הפרטיים והממוסחרים אינם מספקים צרכיה של ארץ תרבותית, ולא ייתכן שלא יהיה מקום שבו יוצגו במרוכז הישגיהם ולבטיהם של אמנינו. לכן אנו מקדמים בברכה את יזמתם של ציירי ישראל ופסליה, ופונים לעירית תל־אביב, למוסדות ציבור ולמוסדות הממשלה להעמיד למטרה זו את ביתן הלנה רובינשטיין, שהתפנה לאחר חנוכת המוזאון הגדול בתל־אביב.

מעשה כזה לכשיעשה, יהיה אות וציון להכרה תרבותית ציבורית ההולמת את מעשה האמנים היוצרים". המדור לאמנויות פלסטיות שליד המועצה הציבורית לתרבות ואמנות, העביר לשר החינוך והתרבות את התחלטה דלהלן : ״המדור תומך ברוח הבקשה של אגודת הציירים והפסלים להעמיד לרשות אמני ישראל את ביתן הלנה רובינשטיין שישמש לאולמי תצוגה של ציירי תל־אביב, בתי מלאכה אמנותיים לליטוגרפיה, תחריט, הדפסי משי, אולם להרצאות, לסרטים אמנותיים וכו', וממליץ לבדוק את אפשרויות הביצוע".

״אגודת הסופרים העבריים בישראל״ שלחה את הפנייה דלהלן לראש העיר תל־אביב:

״אנו נענים לפנייתה של אגודת הציירים והפסלים לסייע לה לפתור את בעיית הדור שלה, שכן, בתנאים הקיימים נבצר מהם לפתח פעילות ענפה בתחום האמנות הפלסטית. ביתן האמנים ברחוב אלחריזי אינו הולם את צרכיהם ואינו מאפשר להם לממש את תכניותיהם. אנו סמוכים ובטוחים כי תטה אוזן קשבת לתביעתם של הציירים והפסלים, שהיא גם תביעתם של שוחרי תרבות ישראל".