שוחחו עזרא אוריון (ע) ודני רבינוביץ (ד)

ע: רָצִיתִי לְמַקֵד את השִׂיחָה הזאת לאוֹרֶךְ קָו רֹעִידוֹת הָאֲדָמָה שֶׁבֵּין היהדוּת להוּמָאניזם. בשיחתך בעופרה ב׳פה וַשָׁם׳[1] אתה אומר: "...הפגישה של יהודים כָּמוֹני עם ההוּמָאניזם המַעֲרָבִי... היא לנו פגִישָׁה גּוֹרָלִית, מחוֹקֶקֶת... מן ה'שידוך' הזה שבין מוֹרֶשֶׁת יהודית ובין החֲוָיָה ההוּמָאניסטית האירופית, אֵין בדעתֵנוּ להִיפָרֵד לטובת איזוֹ שִׁיבָה ׳צְרוּפָה׳ אל המקוֹרוֹת... וְאִם תכפּוּ עָלֵינוּ מאבק, יהיה זה מאבק לדוֹרוֹת... לא נַסְכִּים לעמוד מוּל הֶכְרָח הַבְּחִירָה בֵּין יהדוּתֵנוּ לבין ההוּמָאנִיזם... שִׁילוּב זֶהוּתי היהודית עם זֶהוּתִי הַהוּמָאניסטית הוא כבר יְיֵהָרֵג וּבַל יַעֲבוֹר שֶׁלִי...". כמה עמודים קודם לכן, באותה שיחה, אפיינת את הלאוּמְיוּת כִּ״קְלְלַת הָאֱנוֹשׁוּת״.[2] האם תוכל להָאִיר לָעוֹמֶק את ההתייחסות הזאת - -

עוז: אמרה פעם סימון וייל, שהלאוּמְיוּת היא צורה של גזענות; כל לאומיות. מה שאמרתי עכשו בִּשְׁמָה זה מִשְׁפָּט נָפִיץ בישראל בַּזְמָן הזה, בָּאָרֶץ הזאת, אבל יש בּוֹ אמת. כל לאוּמיוּת מבוּסֶסֶת על תפיסת עוֹלָם של "אנחנו וְהֵם". ׳אֲנָחנו׳ הבָּאִים מִמַאֲגָר אֶתני מסוים. ׳הֶם׳ - שֶׁאֵינָם בָּאִים מִמֶנוּ. זֶה מַכְתִיב סוֹלִידָריות - עִם אֲנָשִׁים שאני שׁוֹלֵל, וסוֹלִידָריות - נֶגֶד אנשים שאני מסוגל בּהֶחלט לחַיִיב מִתּוֹכָם את אלה שאַכִּיר כקרוֹבִים לִי בְּרוּחָם ובּעֶרְכֵיהֶם. זה אומר שמנוּוָל יהודי, או אידיוט יהודי, או פָאנָאט יהודי - יהיה קרוב לי יותר מאשר צָרְפָתִי אוֹ אֲמֶרִיקָאִית שהם אחים לי בּרוּחַ, בּרֶגֶשׁ, בּדֵעוֹת, באמוּנוֹת. זאת - בגלל הַכְלָלָה השייֶכֶת לְקוֹדִים שְׁבטיים, קָמָאִיים.

אני אומר שהלאוּמיוּת היא קִלְלַת הָאֱנוֹשות ואני חושב שהגזענות היא אכן צורה קיצונית של לאוּמִיוּת. צוּרָה פרימיטיבית שֶׁלָה. לָזֶה אני רוצה להוסיף שאין לי פַּטֶנט לביטולה של הלאומיות. כל זמן שכמעט כל בְּנֵי הָאָדָם מִתקיימים במסגרות לאומיות, אנִי מַכִּיר בַּצוֹרך שלי להתקיים במסגֶרֶת לאומית, והמסגרת הלאומית האפשרית בשבילי היא יהודית-ישראלית.

אם תרצה, זוהי הציוֹנוּת שֶׁלִי בּקְלִיפַת אֱגוֹז. שאֶתְלָהֵב מלאוּמִיוּת? שאֶרְאֶה בָּה מקור של הִתְעֲלוּת? לעוֹלָם לא…

ע: תֵן לִי לִלחוץ עליך -

עוז: לחָץ!

ע: הצִיוֹנוּת נִיתֶנֶת לזיהוי על ספֶקטרום של תנועות לאומיות. מכָּאן, שלפי תפיסתך - גַם הִיא גְזְעָנוּת -

עוז: גַם הִיא. כל התנועות הלאומיות הן סוג מסוים של גְזְעָנוּת, אך השאלה כאן היא כפולה: אחת - מיהו המדַבֵּר? מיהוּ הַקָם וּמוֹקִיע את הציוֹנוּת כַּכָּזוֹ? האו"ם קָבַע לאחרוֹנָה שֶׁהִיא כָּזֹאת - מֵאָה חֲמִישִׁים וְשִׁבְעָה נציגי מדינות, אשר בּרוּבָּן הלאוּמיוּת היא בְּרוּטָאלית ואטומה לאֵין-עָרוֹךְ מִכּפי שהיא אצלנוּ. רְאוּ מִי מְדַבֵּר?! שהרי איננו מדברים על טוֹב מוּל רָע, על שָׁחוֹר מוּל לָבָן, אלא על סוּלָמוֹת של גוָונֵי-אָפוֹר...

והשאלה השניה כאן היא - ציוֹנוּת שֶׁל מִי? הציוֹנוּת היא שֵׁם מִשְׁפָּחָה, לֹא שֵׁם פּרָטִי.

ע: האם היית מוּכָן לְהַסְכִּים שהציוֹנוּת עַצְמָה היא סוּלָם של אָפוֹרִים, שֶׁבְּקָצֶה אֶחָד שלו היא גִזְעֲנִית, ובקָצֶהו השני היא הוּמָאנִיסטית - -

עוז: כֵּן. קצָווֹת אֵלֶה שׁוֹאֲפִים כּל אֶחָד להתגשמוּת אֲחֶרֶת. האחד להשתלטות מוּחְלֶטֶת של מה שאני רואה כגזענות יהודית; והשני להווצרוּת הֲוָיָה צרופה של הוּמָאניזם. רוּבֵּנוּ נָמצא אֵי-שָׁם בָּאֶמצָע. הייתי מעדיף עוֹלָם שֶׁאֵין בּוֹ לאוּמיוּת, אלא כמה עֲשָׂרוֹת צִיבִילִיזַציות המתפתחות כל אחת על-פי הריתמוס הפנימִי שֶׁלָה, תּוֹך הַפְרָיָה הֲדָדִית, קשוּרוֹת כל אחת לאַדְמָתָה, ללשוֹנָה, לְתַרְבּוּתָה - בְּלִי סֵמֶל, בלי דֶגֶל, בלי דַרְכּוֹן ובלי כּלֵי-נֶשֶׁק. אבל לא אסכים שישראל תהיה היחִידָה, או הראשונה ואפילו לא השניה, שתוַתֵר על ׳כּלֵי הַמַמְלָכָה׳, מִפְּנֵי שַׁבְּלְעֲדֵיהֶם עצם קִיוּמֵנוּ בְּסַכָּנָה.

ע: תֵּן לי להַסִיט את השיחה לעבר התפיסה ההיסטורית שלנו את עַצְמֵנוּ - אֱלֹיָאס קָנֶטי כותב כי "...הדֶרֶך הטובה ביותר להבחין בין ציביליזציות היא על-פי אִרגוּן הַמֶשֶׁךְ שָׁלָהֶן... על-פי כּוֹשׁרָן המתמשך לעצב את מסוֹרוֹתֵיהן. ציביליזציה בָּאָה אל קְצָה, כאשר היא חדלה להִתיַחַס ברצינות לָכְרוֹנוֹלוֹגיה שֶׁלָה..."[3]

האם מן ההיסטוריה של מין האָדָם הזה לא מִתְחַיֶבֶת מַסְקָנָה אַנְטִי-הוּמַאנִיסטית? ואני מַמְשִׁיךְ. נָחוּם אריאלי כותב "...לא החַיָה שֶׁבָּאָדָם חוֹלְלָה את השוֹאָה, אלא האָדָם בָּאָדָם..."[4] ואני ממשיך. בשִׂיחָה שֶׁלך עם צ. ב׳פּה וְשָׁם׳ הוא אומר:

״לֹא עַל הכּוֹכָב הזֶה...״ - האם יִתָכֵן הוּמָאניזם על-פני הכוכב הזֶה - -

עוז: צריך להבהיר כמה מוּשָׂגים. וְנַתְחִיל בַּמִילָה ׳שוֹאָה׳. לֹא היתָה בשנות ה-40 באירופה שוֹאָה. שוֹאָה היתה הלילה בניוּזִילֶנד: אֵרְעָה שָׁם רֹעִידַת אֲדָמָה עָיָה, בּדַרְגָה גבוֹהָה בּסוּלָם ריכטֶר, ואנָשִׁים נָספּוּ... שׁוֹאָה אֵרְעָה בּפּוֹמפִּי. שוֹאוֹת אֵרְעוּ בַּשְׁטפונות ובשריפות ובמַגֵפוֹת. כשאנשים הורגים אנשים חַסְרֵי מָגֵן - זֶהוּ רָצָח - לֹא שׁוֹאָה - וברבים - - זהוּ רֶצַח הַמוֹנִי, אוֹ רָצָח-עַמִים. המילה 'שואה' מַקְנָה לְרֶצח-עם, או עַמים, מַשְׁמָעוּת שֶׁמֵעֵבר לאָדָם ולאחֲרָיוּתוֹ. כָּךְ רָצוּ ורוצים הנאצים שנתפוס אותם: כּאֵיתָן-טֶבָע, כתופעה ש׳מעֵבר לָטוֹב וְלָרוֹעַ׳, שְׁמעבר לַמוּסָר. ואני מסכים עם אריאלי במלוא מַשְׁמָעוּת מִילָיו - הם היו בְּנֵי-אָדָם. ומה שֶׁעָשׂוּ היה מַעֲשֶׂה אֱנוֹשִׁי, הממוּקָם מַהוּתִית על-פני סוּלָם הַמַעֲשִׂים הָאֱנוֹשי...

ועכשו הגיע הזמן להוֹצִיא מִשׂדֶה הַדיון את ׳החַיָה, את בּעלֵי הַחַיִים: אנחנו אומרים: "הַחַיָה שֶׁבָּאָדָם", "חֲיָיתִי", "חייתוֹ-אָדָם", "פּרִיצֵי חַיוֹת"... שום דבר שעוֹשֶׂה אָדָם אֵינְנוּ חַיָיתִי, ומה שעוֹשָׂה חַיָה - אֵינֶנוּ אֱנוֹשִׁי. ׳חַיָיתִי׳ אֵיננה מילת גנאי בּעֵינַי, כּשֵׁם ש׳אֱנוֹשִׁי׳ אֵיננה מִילַת שֶׁבָח. הנָאצִים לא היו חַיוֹת. מֵעוֹלָם לֹא הִשמידו בעלי-חיים מיליוֹנִים מִבְּנֵי-מינָם מִסִיבּוֹת אִידֵאוֹלוֹגיות. ההשוואה השחוקה הזאת מוציאה שֵׁם רָע לְחַיוֹת-הַטֶרֶף... אני אומר, כי כּל מַה שֶׁנְכלל בַּהִיסטוריה - נִכלל בַּרֶפֶרְטוּאָר האֱנוֹשִׁי. ואם עָשׂוּ זֹאת אֲנָשִׁים - עלולים אנשים לעשות זאת שוב. אכן קַיָּם עכשו זֶרֶם הִיסטוֹרִיוֹסוֹפי המבַקֵש להוֹצִיא את הנאצים אל מִחוּץ לְגֶדֶר ׳הָאנוֹשי׳ -

לעוּמָתוֹ טוֹעֶנֶת אַסכּוֹלָה, גֶרְמָנית בעיקר, שגרמניה הנאצית לא היתה גרוּעָה בהרבה מרוסיה הסטָאלִינִית.

רוסיה היא שהֵקִימה ראשונה מַחֲנוֹת ריכוז; ורוסיה איננה גרועה בהרבה מארצות-הברית, שמעֲשֶׂיה בוייטנאם ובנִיקָרָגוּאָה ידועים. לפי אסכולה זו - ״כּוּלָם שָׁוִוים...״

גם מה שעשתה ישראל בְּסבְּרָה וְשָׁתִילָה, או מה שישראל מעוֹלֶלֶת ביהודה ושומרון שייך לַ״כּוּלָם שָׁוִוים״ הזה.

אתה שואל אותי עם יש שַׁחַר להוּמָאניזם? - לדעתי, כֵּן. אך בתנאי אחד: שלֹא נִתְיַימֵר לִהיוֹת ״בּנֵי-אור״, לאמור - או שאני מצמיח זוּג כְּנָפַיים צחוֹרוֹת וּמִתְגַשֵׁם כאן כמַלאָך, או שאינני יכול להיות מלאך - ועל כן אֶטְרוֹף כּמוֹ כּוּלָם…

האֱנוֹשִׁי שֶׁבָּאֱנוֹשִׁי הִיא היכולת האינטֶלֶקטואלית והרגשית לדירוג מוּסָרִי. יש מציק לזוּלָתוֹ והוא רָע, יש רוֹצֵחַ נֶפֶשׁ והוא רָע יותר, ויש רוצח רְבָבוֹת והוא רָע עוד יותר. מי שאינו מוכן לדָרֶג אותם, דומה לרוֹפֵא שאיננו מוכן לדרג חומרה של מחלות. כּל העדָפָה, כּל בּחִירָה בְּמַשֶׁהוּ - היא תוצאה של דירוג על-פני סולם כּלֹשָׁהוּ - -

אתה חַי בּסְפָרָה של דירוגים יחסְיִים, הַשוָאֲתִיים. אולי להיוֹת הוּמָאניסט זה להיות מסוגל להשוות ולדָרֶג את מַעֲשֶׂיךָ ואת מעשיהם של אֲחֵרִים. לא שיפוט של ׳אוֹ-אוֹ׳, אלא העדָפָה מַתְמֶדֶת. סטָאלִין פָּחוֹת רָע מהיטלֶר. עֲרָפָאת פּחוֹת רָע מסטָאלין.

בְּגִין יותר טוב מאָסד. וככל שהדירוג שלך רָגִיש יותר, מִשְׁתַּפֶּר הַסִיכוי שלך לזָהוֹת יסודות הוּמָאניים בַּהִיסטוריה. בתנאי שלא נזָהֶה הוּמָאנִיזם עם טוֹהָר, ונחַפַּשׂ מַשֶׁהוּ אשר כּוּלוֹ זךְ, כּוּלוֹ טָהוֹר, כּוּלוֹ מַלְאָכִי - -

אוֹיְבֵי ההוּמָאניזם היו רוצים שנציג את עצמֵנוּ כּמַלְאֲכִים. אז יכוֹל הַיָרִיב להפשיל את הכָּנָף שֶׁלך ולהכריז שגילה שָׁם פי-טַבָּעַת. ״אֵינְךָ טָהוֹר! אל תִתְיַימֵר! רֵד אֵלַי! אתה מזוֹהָם כָּמוֹני!״ את ה׳אוֹ-אוֹ׳ הזה לא קְבַּלתי ולא אֲקַבֵּל…

ע: תֵן לי ללחוץ אותך. כּשֶׁמדברים על ׳היסטוריה׳, מדברים על גִילָיוֹן הִתנהגות, או על תסריט התנהגות, של מִשְׁפַּחַת העמים; על אוֹתוֹ שָׁקוּל של מוטיבציות קוֹלֶקְטִיבִיּוֹת, פיתוּלָיו, עָרוּץ הזרִימָה שלו. השקול הזה הוא ביטוי בֶּן אַלְפִי שָׁנים של מִשְׁפַּחַת עָמִים אַכְזָרִית, אֲלִימָה, כּוֹחֲנִית, כאשר עד הַיּוֹם מהווה הקהילה ההוּמָאניסטית מִיעוּט זָעִיר בּתוֹכָה. וכאשר הישרדוּתָן של נִישׁוֹת דֶמוֹקְרָטִיוֹת אלו מוּתנָה בּכוֹשׁרָן הַכּוֹחֲנִי, לִהיוֹת מה שהגדרת פעם ״חניּוֹנֵי טַנְקִים עֲנָקִיים״. רק בחיפוי חֵיל-אֲוִיר קָטָלָנִי יָכוֹל לְהִתְקַיִים כָּאן צִיבּוּר הוּמאניסטי כלשהו. זהו הומאניזם חֲמוּשׁ מִכַּף רֶגֶל ועד ראש. האם לכך אתה מִתְכַּוֵון - -

עוז: אֵין גִילְיוֹן הִתנהגות של ׳מִשְׁפָּחַת העמִים׳ הזאת. יש גליוֹנוֹת הִתנהגות של עמים שוֹנִים זה מזה. נָכוֹן שאין אף עם שכאשר היה לוֹ כּוֹח לֹא הִשתמש בּוֹ כָּךְ אוֹ אחרת, אבל השוני הוא בּמִידַת השימוש בַּכּוֹח ובאופן השימוש בּוֹ. אין גיליון התנהגוּת זֶהֶה לָעָם הַגֶרְמָנִי וְלָעָם השוֵויצָרִי. אין גיליון התנהגוּת זֶהֶה לָנָאצים ולאלה שבָּאוּ מֵעֵבֶר לָאוֹקְיָאנוּס כּדֵי לְהָבִיס אוֹתָם, ולהציל את אירופה המעֲרָבית מעֲרִיצוּת (לא רק לשם־כָּך הם בָּאוּ, אך במידה מכרעת - לשם כך)...

כָּך שְׁיֵש דרגות שונות של אֵלִימוּת. אינני מוכן לקַבֵּל את המוּשָׂג ׳אלִימוּת׳ בְּמַשְׁמָעוּת של רָע מוחלט. מי שמכליל את כל ההיסטוריה במושג אחד של רוֹעַ אֲלִים - מַשְׁמִיט את הקרקע מתחת לַסִיכּוּי הַהוּמָאניסטי, ונוֹתֵן הֶכְשֵׁר לְמַשְׁמִידֵי עָמים.

ב־27, אולי 29 מדינות, יש כַּיּוֹם חוֹפֶשׁ יחֹסִי, בָּהֶן מסוגל הציבּוּר לִשְׁלוֹח על-ידי בחירות את הממשלה שלו לעזָאזֵל. מסוגל לָנוּעַ על-פני האָרֶץ, להִתבַּטֵא ולהתאגד בחופש יחֲסִי. ישראל נִכְלֶלֶת באותה קבוּצַת מדינות. לא בדירוג גָבוֹהַ במיוחד, ועלולה אף לנשור אל מחוּצָה לקבוצה זו. לא שאני חושב שארצות-הברית, או שוודיה, או אנגליה הן גַנֵי-עֶדֶן עֲלֵי-אדָמוֹת, ולא שאני רוֹאֶה את אוֹתָם עָמִים כּצַדִיקִים גמורים, או את מִשְׁטְרֵיהן כּטַלִיתוֹת שְׁכּוּלָן תְּכֵלֶת. אֵינני חַי בּעוֹלָם מקוּטָב בִּין טַלית שכּוּלָה תְכֵלֶת לבין בֵּית-מִטבָּחַיִים. ישנו ספֶקטרום מוּסָרִי. ואכן, אף מדינה דֶמוקרטית לא מתקיימת ללא חֵיל אֲוִיר, חֵיל-שְׁרִיוֹן, או גם הֲגָנָה גַרעינית. זוֹהִי קְלְלַת הלאוּמְיוּת - -

אוֹמֶר לך בּמִילָיו של אֶשכּוֹל הַמָנוֹחַ: "יֵשׁ רַק דבר אחד מתוֹעָב יותר מאלימות והוא כּנִיעָה לאלימות". זה מקוּבָּל עֲלַי, אִינְנִי פַצִיפִיסט, אֲנִי מוּכָן לַהֲרוֹג ולהַצדִיק הֶרֶג, לא כדי שהדֶגֶל שֶׁלִי יִתְנוֹסֵס מעל איזה ׳מקוֹם קָדוֹש׳, אֶלָא אִם אוּתְקֶף וְקִיוּמִי אוֹ חֵירותי יהיו בְּסַכָּנָה. אם מנסה או ינסה מישהו לָקַחַת אֶת חֲיי, אֶת חֲיי היקרים לי, או את חירוּתֵנוּ, אני מוכן כדי למנוע זאת, לַהֲרוֹג וְלֵיהֲרֵג - -

יש מַעֲשִׂים שאני מוכן לָמוּת כדי לֹא לַעֲשׂוֹתָם.

כך שאתה לא משׂוֹחֵחַ פּה עם פָּציפיסט האומר ״עצרו את העוֹלָם המרוּשָׁע הזה, אני יוֹרֵד...״, אתה מדַבֵּר עִם אָדָם הַמדָרֶג על סקָלָה אֱנוֹשִׁית את תופעות ההווה וההיסטוריה, של יָחִיד ושל ציבור - זה רָע יותר וְזֶה רָע פַּחוֹת. אֲנִי בּוֹחֵר בָּרָע פָּחוֹת. מַהוּ ההומאניזם? זוֹהִי תפיסָה רָצִיוֹנָלִית, לֹא ייצרית, של סוּלָם עֲרָכִים שאותו אתה שׁוֹאֵף לְהַגְשִׁים במציאוּת שֶׁלֹא נַעֲנֵית לך[.]

ד: דומה שאפשר לעשות סיכּוּם-בֵּינַיִים אַנטוֹמִי-אֶבולוציוני של מִין האָדָם -

שֶׁכָּמָה פיתוּחִים סְייעוּ לנו יותר וכמה פיתוחים עזרו לנו פחוֹת. סְייעו לנו פיתוח הבּוֹהֶן, הַהֲלִיכָה הזקוּפָה, בִּיוּת האש, המהַפָּכָה הַחַקְלָאִית וכו'. אם הייתי מבַקֵּשׁ מִמך לְנַסֵח סיכּוּם-בֵּינַיִים עֶרְכִּי-מוּסָרִי של אֱבולוצית האָדָם. האם מסייע לנו ההוּמָאניזם?

עוז: בּוֹא נִתְפָּרַס לאחוֹר בּמֵימָד הַזְמָן. כמה שָׁנִים קַיָּמִים החיים על-פְּנֵי הַכּוֹכָב הזה? בּוֹא נַתחיל בַּחַד-הָאִיים...

ד: כמיליארד שָׁנִים…

עוז: וכמה זמן מִזֶּה קַיָּם האָדָם כאָדָם…

ד: כ׳הוֹמוֹ סָאפּיינס׳ - כ-40.000 שנה…

עוז: וְהַתַרְבּוּת, הציביליזציות, הן בנות כמה אלפי שנים, והמחשָׁבָה ההוּמָאנִיסטית, במובן של תפיסת האָדָם כֹּעֶרֶךְ, כּמַטָרָה ולא כאֶמצָעי - היא אוּלַי בַּת מַאתַיִים שנה. וכל הזמן הקָצָר הזה, תפיסה זו היא רק נַחֲלַת מִיעוּט. אי-אפשר לעשות עדיין סִיכּוּם-בֵּינַיִים של ההוּמָאניזם. אין עדיין מספיק חומר ראָיוֹת. אם נָשְׁוֶה את קִיוּם החַיים על כַּדור-הארץ לשָׁנָה אחת, תופיע האֱנוֹשׁוּת בערך ב-28 לדֶצֶמבֶּר, בּצוּרוֹתֶיה השעירות ביותר. הציביליזציות התחילו ב-31 לדצמבר בשעה 20.00, וההוּמָאנִיזם הוֹפִיעַ לִפְנֵי חָמֵשׁ דָקוֹת בערך. וכבר כאן צָרִיך להבחין בין הוּמָאניזם נָאִיבִי להוּמָאנִיזם ספקני. הראשוֹן צִיפָה שְׁבָּרֶגַע שהאָדָם יְהיה מוּדָע לעצמוֹ, ינַסֵח את יַעֲדָיו וְיִשתָחְרֵר מִכְּבָלָיו - יְשׁתָּנֶה טְבעו. הוּמָאניזם זה נִכְשָׁל כְּשָׁלוֹן מוֹחֵץ...

עם כּל יֶלֶד שֶׁבָּא לָעוֹלָם, מַתְחִיל מֵחָדָשׁ המאֲבָק לְרַסן את טֶבַע האָדָם. וְמַאֲבָק זה נמצא הרֵי רק בְּרֵאשִׁיתוֹ. אֵלֶה שְׁקִיווּ שְׁתִתְרָחֵשׁ מוּטַצְיָה מוּסָרִית, וַדָאי שֶׁהִתְבָּדוּ... לעומתו טוֹעֵן ההוּמָאניזם הספקני, שבתנָאִים מסוּיָמים, באקלים מסוּיָם, ניתן להגיע למיתון, או לריסון כלשהם של היסודות הרצחֲנִיִים שְׁבָּאֱנוֹשִׁי. הוּמָאניזם זה הוֹפִיעַ כּאן לפני 7-6 דוֹרוֹת לכל היותר... לפני דָקָה אַחַת בַּשָׁעוֹן שֶׁלָנוּ... את דַרְכּוֹ הַקְצָרָה אפשר לאפיין בַּבִּיטוי של בּוּבֶּר על דַרְכָּה של התנועה הקיבוצית: אִי-כְּשָׁלוֹן.[5]

ע: בּוּבֶּר כּוֹתב ״אִי-כְּשָׁלוֹן למוֹפֵת״ - -

עוז: ואני מוֹחֵק את ״למוֹפֶת״. דַיֵינוּ בּאִי-כְּשָׁלוֹן…

וכאן אני מתקשר שוב להֵיבט גיליון ההתנהגות. יכוֹל מִישהוּ לְטעון אחרֵי רצח יהדות אירופה, שהאֱנוֹשׁוּת כּוּלָה נִתגלתה במלוֹא תֵיעוּבָה. לֹא אֶמֶת. לָאֲנוּשׁוּת שַׁיָיכִים גם אוֹתָם מִיליוֹנִים שֶׁהֵבִיסו את גרמניה. לא צה״ל עשה זאת. ׳הגוֹיִים׳ - הֵם שֶׁעשו זאת.  והם שאיפשרו את הקמת מדינת היהודים כאן. אל לנו להִתמַכֵּר לאורגיות שלרַחֲמִים עַצְמִיים. לא כל העוֹלָם נָגְדֵנוּ. ואכן, אין גבול לָמוּרכָּבוּת הזאת וְלָהַיבטים השונים על האָדָם שהתבונה הוא רק אחד מהם, והוּמָאניזם הוא רק אחד מהם. במקוֹם לְהִתְפַּלֵץ מִמָה שֶׁלֹא הוּשָׂג - אולי נוכל מעט להִשְׁתָאוֹת מְמה שֶׁהוּשָׂג...

יִשְׁנָן כמה וכמה פינוֹת בָּעוֹלם הזה, שבהם קדושים חֲיֵי אָדָם גם לאחר שחָדַל להביא ׳תוֹעֶלֶת׳ כלשהי - -

ע: תֵן לִי לֹשַׁלֵב כאן אוֹפֶן הִסתכּלוּת שׁוֹנָה בּאוֹתוֹ צִילוּם רֶנטגן של טֶבַע האָדָם. הגדרת קודם הוּמָאניזם כתפיסה רָצִיוֹנָלִית של סוּלָם עֲרָכִים. אני מזָהֶה את הרציוֹ כּנֵייטרלי. רָצִיוֹנָלִיוּת היא כּוֹשֶׁר לְמִיוּן, סִירוּג, כִּימוּת וארגון של אינפורמציות, לארגוּנָן למערכות וכו'. אנחנו נעֶזָרִים כיחידים וכציבּוּר בְּשִׁירוּתֵי-רָצִיוֹ. לֹא הָרָצִיוֹ הִינו מקור הערכים, ולא הוא מקור ההומאניזם. מָקוֹר זה נמצא עָמוֹק יותר וניתן לזָהוֹתוֹ רק במעוּרפָּל - כּעֵין רֶגֶשׁ-מַעֲמָקִים קִיוּמִי שֶׁל הִשתייכות למִשְׁפַּחַת האָדָם של שוּתָפוּת גּוֹרָל, של אחות נִידוֹנִים לְהַכֹּחָדָה - מעֵין הִתפשטות של האֲנִי אל הנָהָר הָאֱנוֹשִׁי - -

מין אֶמפַּתיה - סוֹלִידָריות - -         -

עוז: אני מקַבֵּל חֵלֶק גָדוֹל של ההיבט הזה. ההוּמָאניזם עומד על אקסיוֹמָה שֶׁל עֶרֶך האָדָם: ״הָאָדָם הוא גם מַטָרָה לעצמו, ולא רק אֶמְצָעִי״ (קאנט). שום אקסיומה אי-אפשר להוֹכִיח. ׳מגילת זכויות האָדָם׳ של ארה״ב, למשל, קובעת שחֲיֵי אָדָם וזכותו להֵאָבֵק על אושרוֹ הִינָם נָתוּן וזכות אוּנִיבֶרְסָאליים, שאינם ניתנים לשלילה.

האָדָם נִתְפָּס כּמַטָרָה ולא בּאֶמצָעי. כל אלה, אכן, אֵינָם ׳רָצִיוֹנָלִיים׳ - -

מוּסָר של אֲהָבָה ושל רַחֲמִים ניתן לזָהוֹת בַּיַהדוּת וְבַנַצרות הקדומה, ועוד. אבל צָדקוּ ה׳חיפושיות׳ - ...There is not enogh love to go around. כּוֹחוֹ של רֶגֶש זה מוגבל. רֶגֶשׁ הסולידריות נֶחְלָשׁ וְהוֹלֵךְ בּמַעֲגָלִים קוֹנְצֶנטריים מִתרַחֲקִים. אם אנחנו מוכנים וצריכים לעשות משהו לגבֵּי סֶבל הרחוֹקִים - אסירים או רעבים על-פְּנֵי כַּדור-האָרֶץ, האהָבָה והרחֲמִים לֹא יָספִּיקוּ. התבונה צריכה לפעול גם היא. אגיד מַהוּ בְּעֵינַי הִקְשֶׁר בֵּין הרציוֹנָלִיזם להוּמָאניזם. התבוּנָה הִיא שְׁלִימדה אותנו שאֲנָחנו לְבָד בָּעוֹלָם.

במובן של עוֹלָם רֵיק מהַשְׁגחָה. לא הַרְגָשׁוֹת לִימדו אותנו זאת. אֵין מי שיוֹשִׁיט לנו יָד תוֹמֶכֶת לְהָרִים אותנו אם נִתְמוֹטֵט. היא לימדה אותנו שֶׁאֵין חַיִים מֵעֵבֶר לַחַיִים האלה. משתי הוֹדָאוּיוֹת האלה אנחנו מנסים רגשית לברוח. מנסים רגשית להכחיש - -

וּמִכָּאן, מהַכָּרָה תבונית זוֹ בָּאָה הַכָּרַת האחֲרָיוּת המשוּתָפֶת זֶה לָזֶה, אלה לאלה, כמוֹ שְׁכָּתַב ג'ון דון ״שוּם אִישׁ אֵינֶנוּ אִי, כּוּלָנוּ חֵלֶק מִיַבֶּשֶׁת...״[6] זהו בעינַי הַקֶשֶׁר.

מי שֶׁמָאמִין שֶׁאֵיננוּ לְבָדוֹ, שְׁיִשְׁנָה תבונה עילָאִית המשגיחה עָלֵינוּ, שאם נְקפּוֹץ לתוך האש ההַשְׁגחָה אולי תחַלְצֵנוּ מִשָּׁם, ומלבד זאת, יֵשְׁנָם חַיים מעבר לכל זֶה -

מי שמאמין בכך, כַּנִרְאֶה שֶׁאֵינֶנוּ הוּמָאניסט. הוא מסוגל הן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, והן למעשי אכזָרִיוּת נוֹרָאִים, מִכּוֹת צִיווּיֶיהָ של ההַשְׁגחָה הזאת…

ההוּמָאניזם, התבונה והאחריות האוּנִיבֶרְסָאלִית, נִשְׁעֲנים זה על זה. אין אלה מילים נִרְדָפוֹת. התבונה יכולה לשָׁרֶת גם ׳פְּתְרוֹנוֹת סוֹפִיים׳. בָּרֶגע שֶׁבּוֹ אין אנחנו לבד בָּעוֹלָם - לֹא עָלֵינוּ בלבד האחריות, אנו אחראיים כּלַפִּי ההשגחָה, ואותה נוכל אולי לרצות. זוהי אחריות שלא כּלַפִּי בְּנֵי הָאָדָם שחַיִים כָּאן - -

זוהי אחריוּת אֲנָכִית - מִלְמָטָה כּלַפִּי מַעֲלָה. ואילו האחריות ההוּמָאניסטית היא אוֹפְקִית. אחריותו של כל חָבֵר בַּמִין הָאֱנוֹשי כלפי כּל חָבֵר אֹחֵר בּוֹ - -

ד: שוּלָב כאן קודם היבט של תחושת אחדוּת אֱנוֹשִׁית הנוֹבַעַת מעמקי הרֶגֶשׁ. האם הגעגוּעִים ל׳יפֶרֶא האָצִיל׳ אמוּרִים לְנָבוֹע מאוֹתוֹ מָקוֹר - -

עוז: מוּשָׁג ׳הפֶּרֶא האציל׳, ששוֹרָשָׁיו אצל רוסו בסוף המאה ה-18, הוא אחד המיתוסים ההַרְסָנִיים של התרבות המערבית. עוינות לציביליזציה, כְּמִיהָה לְגַן-עֶדֶן ׳טבעי׳ אָבוּד, ובעיקר - ההנָחָה ש׳האָדָם הַקָטָן׳ הוא טוֹב וְחִיובי, ורק שָׁלִיטָיו מרוּשָׁעים. בכל מקום שתזָהֶה בָּהוֹנֶה אוֹ בֶּעָבָר, תנוּעָה רוּחֲנִית או פוליטית, תנועה ללא לבטים, ללא רתיעה, ללא בַּלָמִים הַדוֹרֶסֶת את כל העומד בּדַרְכָּה - שָׁם תְּחַפֵּשׂ את הגעגוּעִים לַ׳פֶרֶא האציל׳, ואת ההנחה שצריך רק לחָסֶל כמה עריצים כאלה או אחרים והאוֹשֶׁר הִנְצְחִי יִתְגַשֵׁם -

ע: אתה מדַבֵּר על הוּמָאניזם בְּיקום ללא אֵל. על אֵינוּת האֵל - -

עוז: (איטי) ישנו או איננו, הוא לא מתערב, הוא אינדיפרנטי. הוא לא יניד עפעף למראה מה שאנחנו נעשה זה לזה, אלה לאלה. אי-התערבותו היא מוחלטת.

להגיע לתחושת אני-מורחב, תחושה של אחריות כוללת - יכול רק מי שמכיר בכך. כך שערבותנו זה לזה, אחריותנו זה לזה ולאלה שיבואו אחרינו, היא בלעדית לנו. היא קיומית. אין לי תכנית איך ליצור סביבה הומאניסטית כוללת בשלושה מהלכים. גם לא בשלושים. אין לי גם לוח זמנים להתגשמותה. ישנם כללי התנהגות שאני מנסה לעמוד בהם, לאור כל מה שאמרנו כאן. ישנן עמדות שאני נוקט לאור זה. אם זה נראה למישהו מעט מידי - שיגיד לי מה האלטרנטיבה - - 

2 למרץ 1987, מדרשת שדה-בוקר

(נכללה ב׳סביבות׳ 19, אוגוסט 1987)

[1] בספרו: ׳פה וַשָׁם בארץ-ישראל׳, סתו 1982.

[2] שם, עמ' 103.

[3] בספרו: ׳ההָמוֹן וְהַכּוֹח׳, 1960, עמ' 296.

[4] בספרו: ׳האָדָם החָדָש׳, 1980, עמ' 111.

[5] ׳נתיבות באוטוֹפּיה׳ / מ. בובר, תש"ז.

[6]John Dunn, משורר אנגלי, 1631-1572.