במלאת 75 שנה להולדתו של ברטולד ברכט, יצאו לאור ברחבי אירופה מהדורות חדשות של עשרות מונוגראפיות, מוקדשות לפעלו הספרותי של המשורר. בולט ביניהן מספר רב של ספרי דוקומנטציה מצויירת ומצולמת, המתיחסים אל עבודות אמנים שנוצרו בעקבות יצירתו של ברכט. נסתפק כאן בציון עבודות של אמנים אחדים, שייחודן הסקינוגראפי והציורי חורג מהתחום של אילוסטרטיביות לשמה. ראשית פעלו הדראמטורגי של ברכט, שחל בשנות העשרים, מצטיין באסטתיקה תיאטרלית חדשה, המושתתת על עקרונות דידאקטיים והיא משופעת ב״מוריטטים״ (שירי-מוסר-השכל עממיים), התובעים מהצייר, הבא להתחקות על הדרך הסיפורית המיוחדת של המחזאי, ליצור אביזרי תפאורה מנוכרים, אנטי-אילוזיוניסטים, העונים לדרישות הדיאלקטיות של המחזאות האפית.

הצייר הגרמני קספר נהר, שנחשב בעיני התיאטרולוג ס. מלכינגר לגדול התפאורנים של התקופה, מצייר בשנות העשרים דגמי תפאורה ותלבשות, שניכרת בהם השפעת התיאטרון הסיני העתיק. המסכה הפולחנית, הצבעונית, דמתה בעיני מלכינגר ל״בדים אימפרסיוניסטים רוטטים״ ועיצובה הקאריקאטורלי שינתה את הדמות ללא הכר.

בשלב שני של עבודתו עם ברכט, יוצר נהר סמלים פלסטיים רב-ערכיים, הניתנים לפרושים דיאלקטיים לכאן או לכאן. מלכינגר רואה בהם ״קלעים של בימת הפשע״ הבולטים במיוחד בסקינוגראפיה של ה״אופרה בגרוש״. במקום האביזרים המקובלים של התיאטרון הבורגני, מציב התפאורן טראנספרנטים, מקרין תמונות-אור, המפרשים את העלילה ברוח המאטריאליזם ההיסטורי. את גולת הכותרת ביצירת נהר, רואה מלכינגר בדגמים סקינוגראפים של ה״אם״. (ברכט ע״פ גורקי) מאריונטות-ענק מתנשאות מעל השחקנים, הנעלמים תחת המשא הכבד, הדמוני של כוחות אימתנים. המאריונטות העל-טבעיות, מזכירות את עיצובי הסופר-ריאליזם האמריקני של ימינו). בין ממשיכי דרכו הסגנונית של נהר ניתן לראות את עמיתו ב״ברלינר אנסמבל״ קרל פון אפן.

בניגוד למרכיביו הדראמטיים של נהר ורעיו, בונה וילפריד מינקס דחלילים סוריאליים, המחזירים אותנו לראשית שנות ה״דאדא״. תפאורתן של מינקס ל״שוויק במלחמת העולם השניה״ השפיעה על דרכי עבודתם של תפאורנים רבים ואם אין טעות בידי, היא הוותה בין השאר מדעת או שלא מדעת, מודל רעיוני לתפאורתה של רות דר ב״אופרה בגרוש״, שהוצגה ב״תיאטרון העירוני״ של חיפה.

בד בבד עם העיצובים הפונקציונאליים של התפאורנים, ניתן לראות את השפעתו של ברכט על יצירתם החופשית של אמנים ראדיקלים ברחבי העולם, שציוריהם כמו נבראו בשולי מחזותיו ושיריו של המשורר, בכל הטכניקות הפלאסטיות הנהוגות בימינו.

בשנת 1932 רושם היהודי ההונגרי גאורג גרוס, איש ״דאדא״, בהשראת השיר ״שלושה חיילים״ רישום המהווה פארבולה סרקסטית ובוטה. בחלקו העליון, מוצגת סעודה גסה של אילי-הון, עבי כרס ומתחתיו משורבטים אנשי הפרולטריון הסמרטוטרי, נכי המלחמה, הניצבים בירכתי חלון ראווה, דמוי מסך קולנוע, המאוכלס בשארית מזון ובגדים, כשסיסמאות תעמולה פוליטית המשורבטות בכתב-יד אינפנטילי, מבשרות את הבחירות הגורליות ל״רייכסטאג״, הקרבות ובאות.

חיתוכי עץ של הצייר הרמן שרר, עומדים עדיין בסימן של האקספרסיוניזם הגרמני מימי ה״סער״. (״דר שטורם״) עיטוריו לפואמה הדראמטית ״בעל״, תואמים את סגנונו של ברכט הצעיר, המצוי בראשית דרכו הספרותית תחת השפעתם של האקספרסיוניסטים היהודים הגרמניים, ארנסט ברלך, קרל שטרנהיים ופרנק וודקינד.

עירוב תחומים סינקרטי, פארדוכסאלי, שכמו מורכב מסממני ה״יוגנד סטיל״ (״סגנון הצעירים״) ומעיצובים דמוי פרסקו מונמנטאלי של דיגו ריברה המכסיקאני, ניתן למצוא בליטוגרפיות צבעיוניות של דיטר טוכולקה, המוקדשות לאופרה ״מהגוני״.

מקורות איקונוגראפיים סלאביים, בולטים ביצירתו של הפולני טדאוש קולישביץ'. ברישומי-צפורן ״מעגל הגיר הקווקזי״, יוצר האמן דגם טיפולוגי של ״באבושקה״ עממית. חיתוכי העץ של הדני פאלה נילסן, ״לבני הדורות הבאים״, שרויים באוירה של ה״קומיקס״ האמריקנים ותכניהם מזכירים את אימי ה״קינג-קונג״ והמדע הדמיוני.

ואחרון אחרון, האמנים הישראליים יגאל תומרקין וגרשון קניספל ראו אף הם ביצירת ברכט מקור השראה לציוריהם. תומרקין שהה בשנות החמישים במחיצת קספר נהר בתיאטרון ייצוגי של ברכט ״ברלינר אנסמבל״ והשתתף בעיצובים טכניים של התפאורה ל״חיי גלילאו גליאי״, כמו כן פעל יחד עם קרל פון אפן בהתקנת תפאורה ל״תופים וחצוצרות״ לאחר מכן, עצב תפאורה בתיאטרון של רוסטוק ל״הנפש הטובה מסצ'ואן״.

עיטוריו הרגישים ורבי עוצמה של גרשון קניספל לבלאדה ״מסע הצלב של ילדים״ הם יצירה גרפית מעולה. הצייר מלווה סימולטנית את המסע, הבלאדי כביכול של הילדים, תוך הדגשת השואה הטוטאלית, כאיש אשר כמו חזה מבשרו, לא רק את ההווה השקט יחסי של שנת 1941 אלא גם את האחרית…

בדראמה האפית של ברכט, פתוחה, השוברת את המוסכמות של תורת ה״פואתיקה״ האריסטוטלסית מצאו ציירים רבים מקורות השראה צורניים ורעיוניים בלתי נדלים למרכיביהם הפלסטיים.