היתה ילדה אחת שהוריה קראו לה נעמי אֶלְבִיסָה,
"נעמי" כי זה שם נעים,
ו"אלביסה" על שם זמר שמן עם שיער שחור. היו לה שתי עיניים, שתי אוזניים, אף ופה.
בזה אין שום דבר מוזר.
אבל נעמי אלביסה אהבה דברים מוזרים, ולכן היא החליטה לשנות פנים.
[...]
[...]
היא בחרה בשני קופים קטנים כעיניים,
ובשתי עוגיות בריבה כאוזניים.
בגלל שהיא לא רצתה להגזים
היא השאירה אף בתור אף ופה בתור פה.
בלילה הראשון נולד לקופים קופיף והשתקע באזור המרכז.
בלילה השני הם גילו את העוגיות, ואכלו אוזן וחצי.
בלילה השלישי כבר היה להם כל כך טוב, שהם אירגנו מסיבה
ואי אפשר היה לישון.
נעמי אלביסה החליטה לפנות אותם,
ולמצוא פתרון פשוט יותר.
[...]
[...]
נעמי אלביסה החליטה לעשות לעצמה
פנים משרבוטים.
אבל היו אנשים שחשבו בטעות
שהיא ציור של אמן מצוין ומוכר.
[...]
סוג הטקסט
כתב עת
מקור
המדרשה, גיליון 2, 1999, עמ׳ 80-91
נכתב ב
שנה
1999
תאריך
שפת מקור
עברית
תרגום
באדיבות
זכויות
מוגש ברשות פרסום
הערות
קטעים מתוך ספר ילדים שטרם יצא לאור. כתב וצייר: רועי רוזן