ע.א. פסל מדברי.

- - פסלים הם שדות-כוח - -

- - מלים הן שדות כוח - -

- - משפטים הם שדות-וח דואים - - של ההכרה - -  -

א.

יקומיות

"...אין גבול לעולם...

כל הקיים הם גופים וריק...

כל העולם אין לו גבול... מצד הגופים... ומצד שיעור הריק... האטומים... שאינם ניתנים לחלוקה... נעים ללא הרף מעולם ועד עולם... לכל הדברים אין ראשית... שהרי האטומים והריק קיימים לנצח... אין סוף למספר העולמות... אין-סוף העולמות... ״ (1)

נסיוננו כולל רק סופיים, כך שמסעות הכרה אל תוך האינסופי הם מעבר לשפה - - אל מעבר להכרה - - אל מעבר לפיסול - - את ׳החלל׳ ואת ׳הזמן׳ אנו תופסים כמארג של תנועות, כאלומה של היסטוריות - - הם מרחבי התמרון של הגיאו-פיסיקה - של האסטרופיסיקה - של הגיאולוגיה - של האבולוציה - של ההיסטוריה - -

 - - במושג ״הכל״ נתפסת סופיות - - חוֹפֶן של הכרה - כל - כוליות - כוללות - להכיל - מיכל - תכולה - - השלם-העגול-הכדורי (אפלטון) - -

- - הכל הוא אטומים ותהום (דמוקריטוס) - דממה ותהום (לאו-טסה) - הוא חלל, שדות-כוח וסופות חלקיקי הרף תת-אטומיים - -

לא תרד שוב לאותו נהר - (הרקליטוס) - -

- - לא ישוב אותו חלקיק באותו מסלול תת-אטומי - לעולם לא תקיף אותה ארץ את אותה שמש - לא תקיף אותה מערכת שמש את אותה

גאלאקסיה - -

- - הכל הוא שטף אלומות תהליכים - משורגות - מהולות זו בזו -

- 'מקום' הוא שם של זרם - - 'מצב' הוא שם של תהליך - - על מסכי ההכרה מהבהבים צילומי הרנטגן של השטף - -

- - הכל הוא השָׁקוּל הנע קדימה - כמטוֹטֶלֶת - של אלומות זרמים - של אלומות וקטורים - של אלומות תהליכים הוא אלומת אלומות תהליכים - -

- - הכל הוא חלל שדות כוח פועמי אנרגיה - - יש בו היבט דֶמוקריטי - כל-אנרגטי - יש בו היבט הירקליטי של אלומות שטף - ויש בו היבט פַּרְמֶנידי - של הווה אינסופי בחלל-זמן - -

- - הוא הוויה אינסופית כל-אנרגטית של מחזורי תמורה - - הוא כָּאוֹס סוּפוֹת של אנרגיות האינסוף - -

- - יקומיות Universality היא התכונה הטוטאלית של הישות הזאת - -

׳הסובב׳ האופף אותנו, ונקלט כבבואות בהכרתנו, הוא נישה באין-שיעור - הוא בועת 'היקום הנראה' - ׳קוטרו׳ נאמד בכ-20 מיליארד שנות אור - - ׳גילו׳ כ־20 מיליארד שנה - -

- - באופני התפיסה שלנו אנו מזהים בו 'חוקיות', 'תבוניות' - קוסמוס - -

- - זיהוי סדר כולל - ׳קוסמוס׳ - נתפס כביטוי טוטאלי של תבוניות זו (אפלטון, אינשטיין) - - או כאלהות תבונית (שפינוזה) - - ׳זמן׳, ׳הרמוניה׳, ׳מוסיקה של הספרות׳ (פיטאגורס) - -

"The individual feels the sublimity and marvelous order which reveal themselves both in nature and in the world of thought..

The deep conviction of the rationality of the universe - -" (2)

החיים הם טרמינלים רוחשים של אנרגיות ותהום - מארגים נשרים-נפרמים של מורכבויות גלים - חלקיקים - פרודות - שרות כוח - בריק האינסופי - - הדואליזם: חומר רוח מזוהה כמעט מראשיתה של הפילוסופיה עד רגע זה. אני מצטרף אל מיעוט המזהה את הכל כתהום - אנרגיות - ושדות-כוח - - תפיסה כל־אנרגטית, אנרגיזם (וייטהד) - - מוח, הכרה, תת הכרה, פסיכה - רוח האדם - הם טרמינלי אנרגיות, שדות-כוח ורִיק -

נפח הנתונים שצברה האסטרונומיה ב־70 השנים האחרונות מפוענח, כחלק מהפָּרָדיגמה העכשווית, לכדי תפיסת ׳היקום המתפשט׳ (3), ועל־פיה פותחה פירכת ה־Big Bang - -

- - שֶׁתקרוס תוך עשור - -

- - לא היה Bang - לא היתה ראשית - לא תהיה אחרית - -

'בראשית' הוא רעיון אנתרופומורפי - - מיתי - -

- - הכל הוא מרחבי התמרון של תרחיפי אנרגיות הנצח - -

- - הוא אינסוף צבירי יקומים - -

האינטואיציה הזאת מודעת לתיאורית ׳המצב היציב׳ (4) אשר ניטשה על-ידי מנסחיה - - התרחשו ויתרחשו אינספור ׳מפצים - אינספור סופרנובות - -

באין-סוף היקומים - - והם מקורותיה של קרינת הרקע - -

"...תמימות היא להאמין כי העולם נברא... נכון יהיה לומר כִּי העולם לא נברא..." (5)

"...The doctrine that the world was created is ill-advised... Know that the world is uncreated, as time... without beginning and end..." (6)

- - היקומיות היא כָּכוּת אקראית. יש לה היבטים אנושיים של ׳חוקיות׳ - ׳סדירות׳ - ׳קוסמוס׳ - ׳מורכבות׳ - רב-תהליכיות -מחזוריות- שיבָה אינסופית - אקראיות כָּאוֹטית - -

- - אנחנו שושלת מוטציות בכאוטיות הזאת - עגה אנושית נידחת שֶׁלָה - -מסע אלונקות אנושי שלה - -

היקומים הם אינסוף ארכיפלגים של סופות אנרגיה - של עלעולי אנרגיה - - מַסָה היא כוורת של הוריקנים תת-אטומיים - של חלקיקי אנרגיה

ושדות - -

 - - לא קיים אֶחָד - לא קיים 'עולם' - קיים ׳אינסוף עולמות׳ (ג'. ברונו) - לא קיים 'יקום' -  - קיים אינסוף צבירי יקומים - -

ב. קיומיות

אנחנו פלנקטון אנושי - - דואֶה - - שואל מהו כאוס, מהי ישות, מה זה להיות - -

ארבעת השאלות הגדולות של הפילוסופיה לפי קאנט הן: -

מה אוכל לדעת? מה מוטל עלי לעשות? לְמַה רשאי אני לקוות?

מהוּ הַאָדָם? (7) - - זוהי תהייה ללא תחתית - -

הוא סינתזה של תת־אדם וְעַל־אדם (8) - - מחוקק אקסיומות בחלל הריק - מכונן 'קוסמוס' בכאוס - - מבית אנרגיות - -

מחוקק 'לא תרצח' בחלל הריק - -

- - מחולל תרבויות, אימפריות, דיקטטורות, אינקביזיציות - -

הפיק תאיזם, הפיק אתאיזם - - הפיק הומאניזם שָׁבור - -

- - הפיק טרגדיות לחוג דרמה של נידונים להכחדה - -

- - הוא מיקרו־יקום - - דואה - -

- - כל הפרהיסטוריות - - כל התרבויות - החברות - כל ההיסטוריות - הן גליון ההתנהגות שלו - בחמישים אלף השנים האחרונות -

- בחמשת אלפי השנים האחרונות - בחמישים השנים האחרונות - -

אנחנו כרגע כאן - - חמישה ורבע מיליארד מושלכים על כוכב הלכת הנידח הזה - -

- - חולות אדם - - אוקיאנוס דואה של חולות אדם - -

אם שלושת הנושאים המכריעים של ההכרה עד מאות השנים האחרונות היו: אלהים - אדם - יקום - - יש להדיח את ׳אלהים׳ ולהציב זה מול זה -

אדם — יקום - - -

אנחנו בו - - טרמינלים אקראיים של מינרל אדם - - כשמתחת לכל זה פעור לוע היותנו נידונים להכחדה - - איש לא ייצא חַי מכאן - -

זהו כוכב השמדה למיליארדים - -

- - הזעקה הבלתי נשמעת למשמעות (קאמי, פראנקל) - -

- - הזעקה הבלתי נשמעת לודאות (הוסרל, ויטגנשטיין) - -

- - צמאון מעמקים לודאות, לאחיזת קבע במעקה ודאי, מוחלט, בתוככי השטף הארעי, הממעיד... זהו מרדף סיזיפי - אין ולא תהיה לנו ודאות ביקומים האלה - -

ג. אקויפרים

אין לי עניין בפילוסופיה, אלא במֶטַ־פילוסופיה - באלומת תהליכי ההכרה הקולקטיבית - התוהה על מהות הכל, על מהות האדם ועל מהות עצמה מאז תאלֶס - - מאז ציורי המערות של אלטאמירה - -

מתוכה אני מנסה, בקידוחי עומק, לאתֵר ׳אֶקְרִיפֶרים׳*, שכבות אוצרות משמעות - לשאיבה בוררת - -

- - אין בתנ"ך פילוסופים, למעט קהלת - ׳הקלושר׳ ההֶלֶניסטי - -

- - לא היו ביוון נביאים - -

האקויפר של ג'ורדנו ברונו

"...את החלל האינסופי יש להגדיר באופן שהתנועה תוכל להתבצע בו לכל עבר עד אין סוף... הוא ביטוי לכוח האינסופי של היקום... הוא אין-סוף העולמות ...

...נשמת העולם - האלהים - חודרת-כל ומחַיָה-כּל... חומר היקום לגבי הבורא הוא אפשרות אינסופית של גילום עצמו..." (9)

- - ברונו הבוער - 8 בפברואר 1600, רומא - לפיד - -

אני שואב מתוך עוצמת האינטואיציה שלו -

- - מעבר לה משתרע - - אין סוף -  - צבירי - - יקומים - - ם - -

האקויפר של שפינוזה

השיטתיות בתורתו; התבניתיות הלוגית שלה; הלכידות; העקביות שלה - פחות חשובות לי. בהצבתו של השכל, של התבונה, בראש היררכיית ההכרה שלנו - אני כופר. אלה הם שירותי רָצִיוֹ. תרומתו המכרעת עבורי, אינה בשיטה שכוֹנֵן, אלא בערעור הטוטאלי על המונותאיזם - על סמכותן של אורתוכסיות - על סמכותם של ׳כתבי הקודש׳ - -

- - הוא אנרכיסט יהודי יוצר - -

הוא חולל קפיצה קוואנטית של תפיסת ההוויה: הכל הוא אלהים - -

זהו ניקוי אורוות של ההכרה התאיסטית, טיהור נמרץ שלה מן ה׳בצלמו׳ - מן האנתרופומורפיה. אך זיהוי ההוייה כ׳תבונית׳ - זיהויה עם אֵל - מופרך לכל עומקו - אין שחר ל'אהבת אלהים השכלית' - אֵין אֵל - - הוא מזהה בַּכּל שאיפה להתמיד Conatus - - אין בַּכּל שאיפה כלשהי - - זו ישנה רק באדם, לכל עומקו - - שאיפה לא להימחות - - יש רק בָּנוּ - - אני מזדהה עם האנרכיזם האנליטי שלו בחקר המקרא, מפעלו החלוצי, המבקיע - -

הוא אבי חֵקר המקרא השיטתי, הבקורתי. המקעקע השיטתי, הפורה, של הפנדמֶנטליזם. מחולל תהליך ההומאניזציה של התנ"ך (10) - -

האקויפר של ניטשה

- - הוא רעידת אדמה יוצרת... 9 בסולם ריכטר... אנרכיסט יוצר... ערעור טוטאלי על תרבות אירופה, על הנצרות, על הרציונאליות... על שפינוזה... על אלהים... "...שינוי כל הערכים: זוהי נוסחתי לנתינת דעת עילאית של האנושות על עצמה... (11)

"...העולם הוא כוח... ללא ראשית, ללא אחרית... גלֵי כוחות... נערם ופוחת... ים כוחות... אין קץ שנות שִׁיבָה... עיצוב והרס... זה עולמי הדיוניסי... שיבה אל הברבריות הטהורה, הפרועה, השוחרת סיכונים... ניהיליזם נלהב,  יוֹצֵר... הכל מתהווה וכלה במעגלי נערים... יצירה מתמדת… רצון לעוצמה ... (12) - -

... "אפולו מייצג את הגניוס היווני הקלאסי - היכולת ליצור יופי הרמוני, מתואם; כוח עיצוב צורות שהגיע לשיאו בפיסול היווני... 'דיוניסוס' הוא סמל הטירוף השתוי המאיים להרוס כל צורה וכל חוקה... השתוקקות יצרית הפורצת כל סייג... סינתזה של שניהם הולידה את הטרגדיה..." (13) - -

הוא מציע לנו אהבת הגזירה הטרגית, amor fati - את אלה אני דוחה - - אפולו - הרמוניה - אסתטיקה - דיוניסוס - הדוניזם בַּכּחי שתוי - הם שוליים - - אנחנו התקוממות מעמקים - של יחיד, של יחד נגד הבלתי-נמנע - - נגד מצבו הקיומי של האדם - - - הָארת, התחוורות, פרפור כפות של נידונים להכחדה ביקום רֵיק מחנינה - -

"...האמנות היא הכרה המביטה לתהום האמת... של הטבע האכזרי ואומרת ׳הֵן׳..." - לא! - האמנות היא ערעור על עוול קיומי - - ערעור טראגי על הבלתי-נמנע, על האין-מנוס, על הלבלי-שוב - - השיבה הנצחית לא כוללת אותנו - -

מתקפתו על הנצרות ׳אנטיכריסט׳ ועוד נובעת מאקויפרים שאיני שואב מהם, מילדותו האדוקה - "...(הנצרות) היא מוצרו של האדם... משורר, הוגה... הסוגד לאשר יצר... המרושש את עצמו מיצירות רוחו. המגמד את עצמו... את העלוב והחלוש שבו ייחס לעצמו; ואת העוצמה שבו ייחס ל'אלהים'. זוהי השפלתו של האדם..." (14). את זאת אני מאמץ. 'אלהים' הוא רעיון-רוח אנושי. הוא הופק באולפני הכרת האדם. הוא אבטופורטרט שלו. של כמה מן המפלסים העילאיים שבו - - ושל שפלותו - של יצר ההתרפסות שלו - של הרצון לשרת שלו - של עדריותו - של דחפי המנוס מחופש שלו - -

"...הרצון החופשי הוא אנטי-דתי..." (15)

> - - את הרצון לעוצמה שלו אני מאמץ, לעוצמה רוחנית יוצרת - לפיסול-עומק המאיר את קיומו - מהותו - גורלו של האדם - המחולל קתרסיס ללא תקוה - -

- - נפילה חופשית יוצרת - - מָטַ־קָתרסיס - - מֶטַ־טרגדיה - - מָטַ־אָדָם - - אני מאמין באמונה שלמה באי־בִּיאת המשיח - - מין האדם אינו יכול להיגאל - הוא שדה מתוח רוּטֶט בין תת־לעל־אדם - - לתיעובו כל עדריות אני שותף - - ואכן, במימד עומק, נמהלת עדריות בסולידריות, באוניברסליות, בהומאניזם - - הומאניזם נקוב ככברה... החותר בחלל הריק - - אין אדם עליון - - אין עַל־אדם - - אנחנו תַת־עַל־אָדָם - -

- סופת ההוריקן הוגו - סוף ספטמבר 1989 בים הקריבי -

- סופת ההוריקן ניטשֶׁה - -

האקויפר של אונמונו

״...האדם הקונקרטי הוא בשר ורוח... הוא הנושא והמושא העילאי של כל הפילוסופיה… השוכנת קרוב יותר לשירה מאשר למדע... העונה על הצמא שלנו לכונן אחדות שלמה של העולם והחיים... האדם הוא חַיָה רוחנית… (16) הבעיה החיונית היחידה - The only real problem… היא של גורלנו האישי… של אֵינוּת האלמוות..."

...God is the provider of mortality to all men, including the man Kant, the man William James, and the man who writes these lines... (17)

...הממשות, הממשות כשלעצמה, היא האי-רציונאלי... התבונה מושתתת על אי-רציונאליות... שפינוזה כותב conatus... מהותו היא Never to die... הפילוסוף והמשורר הם תאומים... החיים הם טרגדיה... [perpetual struggle]... ללא נצחון… ללא תקוה... אלה החושבים רק במוחם הם רוכלֵי הגדרות... פילוסופיה משמעותית היא זו של הגורל... לנוכח החיים... לנוכח היקום... להתפלסף מתוך מאמץ נואש לשחרר עצמו ממחשבות על המוות... השאלות הקריטיות הן לא של הַמֵאַיִן? אלא של ה'לאן'?... משגהו של דֶקארט היה בכך, שרוקן את עצמו ספקנית עד ל-cogito... להיפך - I am, therefore I think... אני קיים לכן אני חושב... שפינוזה היהודי הטראגי... (18)

...איננו יודעים מהו 'חומר' יותר ממה שאנו יודעים מהי 'רוח'... 'חומר' הוא רעיון רוח... 'אנרגיה' היא רעיון רוח... נעשו נסיונות ממושכים ונואשים לבסס רציונאלית את הגעגועים שאין לכבשם לאלמוות...

האדם הוא חיה הנכספת לאלמוות Animal Imortalicum…

כל מה שויטאלי הוא אי-רציונאלי...

'האני' עצמו איננו ניתן לתיקשור, הוא incommunicable ... האדם מבקש שוב ושוב את הפרקליטות הלוגית להגן על געגועיו האי-רציונאליים... Metalogical-ה... שפינוזה 'האתאיסט' ניסח ׳אהבת אלהים שכלית׳, ללא אלמוות... שמחה ללא חיים... This dreary voice of Spinoza...

השירה היא ריאליות… הפילוסופיה היא אשליה... הסכסוך התמידי בין הלוגי לויטאלי... (19)

...ההיסטוריה הטראגית של מחשבת האדם…

...To believe in God is to wish that there may be a God…

המאבק הזה בין המודעות לכליון... והרעב האבסורדי לאלמוות…

...כל עוד אני חי לא אכנע למוות Let us perish resisting...

פשיטת הרגל של המדע אשר נכשל לפתור את צמא בני האדם למה שאינם משיגים... לא בעושר, לא בידע, לא בעוצמה... 'אדם' הוא שֵׁם של טרגדיה..." (20), (21)

 - - עשרים שנה לפני קאמי - -

היידגר המוקדם

"כל תולדות המטפיסיקה אינן למעשה אלא תולדות המלה הקטנטונת - יש… ישות, הוויה, להיות, to be...

The question of the meaning of Being…

...כאשר אומרים שהמושג 'להיות' הוא אוניברסלי, אין פירושו של דבר שהוא בהיר; נהפוך הוא: הוא האפל שבכולם..." (22)...

תפיסת הסובב שלו מנוסחת במודעות של להיות מנותבים גורלית -

“...Being-in-the-world... in Inhood... in such a way that can understand itself as bound-up in its destiny…”

... מושלכות דרך העולם אל עבר מוות מתקרב. קיומו של האדם הוא הוויה מושלכת לעבר המוות - היזרקות - -

"...Throwness towards death..." (23)

… את ה'להיות' יש לתפוס על מישור הזמן - הוויה תוך זמנית Temporality…

...זמניות... חלופיות... הירקליטיות של הכל…

הוא מזהה שתי אלטרנטיבות עקרוניות: להיות מושלך סטיכית, או להיות קיים ייעודית... ובוחר בשניה - ".... A designated entity..."

לא ישות סתמית, אלא אישיות ייעודית - החותרת להגשים את עצמה באורח מודע, אותנטי, וקטורי, יוצר - (24) "...To become what you are"

את איפיון מצבנו כמושלכים - את המושלכות הקיומית שלנו - אני מזהה בתוכי - - את הבחירה הוקטורית היוצרת בחלל ריק ממשמעות, אני מאמץ - - הוא לא מנתח את מושג "הזמן" ולא מזהה אותו כהפקת ההכרה שלנו - -

הוא לא מזעיק חילוץ או מפעיל מנוס לעבר 'אלהים' - - לכך אני שותף - - לתפיסת To exist - ׳להיות שם׳ כוקטור ייעודי יוצר - להיות בשר-דם-רוח - סופות חלקיקים ותהום - טרמינאל אנרגיות - משימתי - מגוייס עד הכדור האחרון - - מושלך אל יקום אינדיפֶרֶנטי - רֵיק ממשמעות - זָרוי - יוֹצֵר - -

האקוויפר של קאמי

"...האבסורד... כל ידיעה ודאית היא בלתי אפשרית... ניכור העולם... הבנת העולם היא הבאתו אל האנושי... לעולם לא אוכל לחשוב אלא במושגים אנושיים...

כל מחשבה היא אנתרופומורפית ... לשאוף פירושו ליצור אבסורד. אין תקרה להאחדה תבונית של הכאוס... אין נחמה..." (25)

... קירקרגור זועק: לולא היתה לאדם תודעת נצח, תודעת אֵל... אילו נמצא בתשתית הדברים רק כאוס... אם מתחת לכל הדברים פעור ריק ללא תחתית... מה יהיו החיים אם לא יאוש…

… אין כאן הטלת ספק בקיומו של אלהים, אלא בהגיון המוליך אליו..." (26)

ניטשה היה אומר כאן, שקאמי גורר עדיין את 'צללי אלהים המת'... עבורי הוא מַרטיר רוחני אהוד - שלא הגיע עד אתאיזם, עד אינות האֵל - מחדל שלו - - הוא מזהה בתוכו את תחושת ׳השתיקה חסרת ההגיון של העולם׳. בעולם שלו שורר עדיין אֵל שוֹתֵק, אדיש, אינדיפרנטי, עמום - -

״… ודאות זו היא האבסורדיות של עולם קרוע, תוך סירוב להתנחם... לדעת להחזיק מעמד על הרֶכֶס המסחרר הזה - זהו היושר... אינני יודע אם יש לעולם הזה משמעות שמעבר לו, אבל אני יודע שהיא איננה מוּכָּרת לי..."

- - יושר גלוי עיניים זה, כנות צלולה זו, אני מאמץ והוא עדיין גורר אחריו, את מעיל אלהים הריק - -

"... האבסורד הוא מולדתו של האדם. … המֶרֶד המודע... העימות המתמיד בין האדם הצלול לבין גורלו הבלתי-נמנע בעולם ריק ממשמעות... מרד חשוך עתיד... בעולם זה יצירת האמנות היא הסיכוי של האדם לשמור על תודעתו... היצירה עצמה היא תופעה אבסורדית..."

הוא דוחה כל נרקוזה בשנת 1940 - "האדם ללא תקוה מודע לכך שאינו שייך לעתיד..." סיזיפוס שלו הוא "אבסורדי וטראגי מפני שהוא מודע... ללא תקוה וללא פחד... האבסורד מאיר את עיניו: אין מחר... הוא איננו מפעיל תקוה..." (27)

- - הבחירה שלו ב'סיזיפוס' כמגלם את הנידונות המודעת, הצלולה, מחטיאה חלקית. ׳סיזיפוס׳ איננו תקף לגבי השפוטים למוות - - גורלו הוא להשקיע לנצח מאמצי שווא - - הוא נידון לעקרות-נצח, אך הוא אֵינסופי - -

- - 'השאלה היחידה הרצינית באמת' איננה שאלת ההתאבדות, מתוך פסילת ערך החיים האלה, אלא הוויית הנוֹלָדים למות - - אנחנו לא בְּנֵי סיזיפוס - -

- ׳האבסורד׳ הרציני באמת הוא הצריחה להתמִיד - - להיות אֵין-סופיים - - ׳אבסורד׳ פחות "נולד מעימות בין הזעקה האנושית לבין השתיקה חסרת ההגיון של העולם... בין האדם לבין אי הבהירות שלו..." (28)

"..האדם הוא היצור היחיד שמסרב להיות מה שֶׁהִינו..." (29) - -

- - זעקות המעמקים הנוראות הן - לא - לָמו - ו - ת - - -

ה'נוסטאלגיה', הכמיהה למשמעות, ללכידות, לתבוניות, להשגחה, להשתייכות, מחריפות את המצוקה השואבת אותנו אל מָנוֹס האבהות המֶטפיסית - ותחנות חמִיקה פזורות לאורך הדרך - תחנות להרדָמַת פחדים - -

'דיאלוג' יחסי 'אני אתה' (מ. בובר) הם עוד ניסוח מַתכּוֹן של מנוס בן-זמננו. בובר מציע מהותית דיאלוג ׳אני-אתה-עליון׳ - מחדל שלו - -

כיחיד, חולף, מיקרוסקופי, מיקרוכרוני, אני דוחה כל 'אתה' מטפיסי - אֵין. נקודה.

דרוין טועה. לו רק המותאמים היו שורדים, לא היינו קימים. לו צדק, היינו רוצים להיירות בגיל 30 (30) - - לו צדק היינו מאושרים למות - -

אנטי ויטגנשטיין

"...בשלושת העשורים האחרונים הלכה ההתעניינות בויטגנשטיין וגאתה. הוא הפך לגיבור תרבות ולגיבור הפילוסופיה בת-זמננו" (31)

לא מצטרף לגאות הזאת - להכתרה הזאת - - להגדרת משימתה העיקרית של הפילוסופיה כ: "הבהרה של טענות... בעזרת ניתוח לוגי. באופן כזה נידונה מרבית הפילוסופיה המסורתית וכל המטפיסיקה לגל האשפה של ההיסטוריה... לַהַט אנטי־מֶטפיסי..."

ויטגנשטיין הוא מטהֵר האורוות השטחי של ה'מטפיסיקה' - - הגישה הדו־ קוטבית, הלוגית, לשפיטת דברים: אמיתי - שְׁקרי…

"...כל מראית עין של עמימות תיעלם לאחר הניתוח, אין פערים בערכי אמת..." אלה הם שִׁירוֹתֵי רָצִיוֹ שעלו לגדולה מופרזת. המטאטא הלוגי... המוטיבציה להוכיח כי העולם בנוי גבישים של המינרל לוגוס... ראש-קטן-לוגיקה… זהו מיזעור של רוח האדם על-ידי לוגיקנים משגיחֵי כַּשרות...

- - אינני מצטרף לפרוייקט ׳הוכחת ודאות מוחלטת׳, או ׳אמת מוחלטת׳, ולא לספקנות מוחלטת, אגנוסטית - הוכחת חוסר היכולת לדעת דבר. זוֹ וְזֶה וקטורים במקְבִּילית הכוחות רבת הוקטורים - הניידת - של שדה ההכרה האנושי - - ההתמודדות המרירה של ויטגנשטיין המאוחר עם ג'י.אי. מור - היא שולית. אונמונו היה אומר: ראש-קטן-ויטגנשטיין - -

ד. אתאיזם יוצר

- - משימתה הקריטית של, אולי אקרא לה, מט־פילוסופיה, היא הארת מִכלוּלֵי, מבוכי מעמקי מצבו הקיומי של האדם - -

ומעבר להם הדומיה "...The rest is silence..." (המלט) - -

- - אוכל לבחור, בנחישות יוצרת החוצה את האדישות הדוממת בעשיריות השניה של קיומי - -

- - אין לנו נָמָל ביקום הזה - -

- נוכל לבחור בסִדְנָא יוצרת - - החוצה להֶרֶף את החלל הריק - -

הבֵּינגאלאקטי -

"...פירכת הממשות שאינה במקומה..." (וייטהד) -

The fallacy of misplaced concretness gawinarg

היא תכונתם של יחיד ויחד לייחס ליצירות הכרתם ממשות ישותית. ייחוס זה הוא ביטוי לצורך מעמקים בסדירות, בחוקיות, בתבוניות, ב'השגחה' בסובב האינסופי -

אני מזהה ב'תכונות' אלה לא ממשות, אלא הפקות של ההכרה הקולקטיבית. הן רֶחֶם ה'משמעויות' אשר בו עטף את עצמו היחד - - (קאסירר), אשר אותו הוא תופס כ'אלהים' - -

קולקובסקי מזהה בנו 'רובד יוצר מיתוסים', היוצר 'תשובות' לשאלות מטפיסיות... "תשוקה לראות את העולם ברציפותו... צורך באמונה בסדר... (32). מאפיינים מובהקים של המיתי, האנתרופומורפי, של ה'בצלמו', הוא הפנתיאון הפאגאני, הפוליתאיסטי, המונותאיסטי, אדוני צבאות ומלאכיו, פרסקאות הקפלה הסיקסטינית, פסל היהודי הצלוב מעל ריו-דה-ז'נרו - -

באלפי השנים האחרונות - מן התקופה הניאוליתית-כלקוליתית ואילך, תופס היחד בתרבויות ארם-נהרים את מָצָבו כנואש - כמאמצי עפר להתרומם - יצירת הַנֶפֶל של אלהים - בְּנֵי קֵין - רוצחֵי הֶבֶל - - בני איוב - אשמים - ארורים - גולים - מושלכים - זרויים על פני אדמה מקוללת - עפר נידון למוות (בראשית, ג, 19) - -

"...כשאני רואה כיצד שיטות פילוסופיות נתפסות בזו אחר זו לאמונה במציאותה של אבהות מאחורי התופעות... שאינן אלא גישושיה של חיה עדרית נטושה המחפשת את עדרה או את רוֹעֶה עֶדרה במרחבים העצומים שבין הכוכבים..." (ז'. מארי).

"...האל אינו אלא מהות האדם, ההופך את מהותו העצמית לאישיות נפרדת... מתפלל אליה ומקריב לה קרבנות..." (פוֹיירְבָּך).

"...האדם ביקש למצוא במציאות הדמיונית שבשמים מהות על-אנושית, וגילה שם אספקלריה של עצמו... הדת היא התממשותה הדמיונית של המהות האנושית..." (מארקס).

את האדם הפוסט־מיתי מאפיינת יצירה רוחנית מופשטת יותר - הומאניסטית - התופסת את האדם כאלומת דחפים רוחניים השואבים עדיין מן המעמקים הקָמָאיים, הפרהיסטוריים, אך חותרת כיום אל התהומות המיקרוסקופיות - - ואל התהומות הטֶלֶסקופיות - - באור הרנטגן של הכרה צלולה - - מתבהרת - - לטראגיות הומאנית - - להומאניזציה של האדם - -

- - אנחנו התכנסויות חלקיקים רוטטות, מצטופפות נארגות - להכרה עוממת - מתחוורת והולכת - -

- אנחנו טרמינל חלקיקי אבק בֵּין־גאלאקטי מתכנס, מהבהב, מכיר, מזהה, מסמן, נותן בהן שמות, מתווה קואורדינטות, סמלים, היררכיות, אורג 'תבוניות' סביבו - אורג 'קוסמוס' להֶרֶף - - הומואֶרֶקְטוּס זקוף, אנכי, הוֹנֶה - חַי חברתי, חַי פוליטי (אריסטו), חַי עֶדרי, חַי מֶטפיסי (שופנהאואר), חַי מוסרי (וודינגטון) Animal Symbolicum - - Ethical Animal (קאסירר), Homo Symbolicus (גירץ) - חַי יוצר טכנולוגיות - מתמטיקות - Homo Faber בנאי, אדריכל, מכונן, מחוקק - רליגיוזי - אבי־אֵל - אבי כרוֹנוֹס - אבי זאוס - אבְיָה - אבי יְהוָה - -

- - שטף אלומות תהליכי יָחִיד וַיַחַד - מפלסות דרכן בשדות הכוח הצולבים שוב ושוב בין עבָרוֹ הגֶנֶטי לבין מוּתָרוֹ התבוני הייצרי - האפל - היוצר - - שָׁקול מטוטלתי - בֵּינ־וקטורי - בין מימוש חירותו המוחלטת הצנטריפוגאלית לבין המנוס פנימה - השיבה אל־רֶחֶם, הצנטרפטאלית - אל השתייכות דחוסה - עדרית - אל לכידות - אל זרועות כאריזמה (ובר, פרום) - - זהו יחד רליגיוזי - אחרת לא היה מפיק את 'אלהים' - - "האם האלהים קיים רק בנשמות המאמינים?" (מ. פלאנק) - כן. נקודה.

בפינה השמאלית הנמוכה של 'אלהים' חתום א-ד-ם - -

ככל יצירת מעמקים 'אלהים' הוא אבטופורטרט של יוצרה - -

- - הוא ביטוי רוחני למפלסים העילאיים שבו - ולמרתפים שבו - לשפלותו - לעדריותו - למסדריות שבו - לדחף ההתרפסות שבו - לאֵימת המוות שבו - צילום רנטגן רוחני שלו - - 'אלהים' הופק באולפני 'אדם'. תפיסתו כישות שמחוץ להכרת האדם, המפקיעה מאתנו את זכויות היוצרים עליו - C - היא אַקט של דה-הומאניזציה - -

- לאחר הפקת פוליתאיזם - מונותאיזם - פנתאיזם - מגיעה שעתו של האתאיזם - כחלק מהבקעתו המיוסרת של מותר האדם - - בתהליך של הפשטה גוברת - ואנתרופומורפיה פוחתת - - אתאיזם יוצר - - אסטרו־אתאיזם - אסטרו־אקזיצטנציאליזם - - האבסורד (קאמי) מניע את הטורבינות שלו - - האלהויות שחולל בהכרתו קיימות ישותית כמו שקיימים 'מַקְבֶּת' (שייקספיר) - 'יוסף ק.' (קפקא) - 'מדרגות אודסה' (אייזנשטיין) - -

הפורטרטים המרוטשים של פרנסיס בקון - -

"...האפשרות להתענג על יצירות האמנות המעולות... ככל שגוברת רגישותנו להרמוניות אלה, גדלה גם יכולתנו להתענג עליהן, והרי זה העיקר..." (גומבריך) - האפשרות להתענג על הרמוניות - אינה חיונית - ולא 'חדוה אסתטית' (סארטר) - - חיוני הוא ליצור מחוללים של "...מירוק הפחד והחמלה של ההיפעלויות האלו..." (אריסטו) - - מחוללים של קתרסיס קיומי - -

יש אמנות פני שטח - Surface Art - קומפוזיציות - חומרים - מסות - חללים - טקסטורות - קצבים - מתחים - דרמות. המחוללת אמנות עומק Depth Art - השוררת מתחתיהם - הנפעֶרֶת מהם וּמַטָה - אל הָאָרות עומק של הקיומי - -

- - טיל אדם דואה בחלל הריק - - 'אדם' - מיקרו-גאלאקסיה - - לוחות-ברית דואים בחלל הריק - - מעבר ל'קוגיטו' של דקארט - אני יוצר לכן אני קיים - - מיקרו-יוצר - - מיקרו־בורא - - אין לנו רחם ביקום הזה - ולא רחמים - - זרויים - מושלכים בריק - - מיקרו-יקומים - - חמישה מיליארד מִיקרו יקומים - -

"...הפריצה אל החלל החיצון מקבלת משמעות על-מדעית... אין זה לחלוטין עידן שכלתני שלא היה כדוגמתו, אלא טלטלה שטלטל האדם את עצמו אל תוך הבלתי אפשרי... היא איננה פונקציה תבונית, אלא של תעוזה ושבירת שדות קואורדינטות... של אמנות לוהטת הפורצת את גדרי עצמה... הגדולה בתגליותיה איננה מציאת אבן על הירח, אלא שהירח איננו משכנם של האלים, ואם לא שם אין להם מקום אחר..." (33)

זוהי אבטואֱמנסיפציה של האדם - -

- - המולדת שלי היא כדור הארץ - - העם שלי הוא מין האדם - -

אם להשאיל מחומסקי (34) זיהוי מבני-פני-שטח ומתחת להם מבני-עומק, ולהטיל זיהוי זה בהיטל, מָטַ־', של מבני-עַל, ניתן לזהות מפגשי מֶטַ־פיסיקה - מֶטַ־אסטרופיסיקה - מֶטַ אנתרופולוגיה - מֶטַ היסטוריה - מֶטַ־פילוסופיה - עם מֶטַ־אמנות* - במובן של התכת עומק קתרסית - טוטאלית - של - מָטַ־אדם - - מוטציה יוצרת - כור יוצר - סדנא יוצרת דואה בריק האינסופי - אלומות וקטורי הכרה - תת הכרה יוצרת - טרגיקומדיות - מערבולות מיתוס-לוגוס - מיתוס-לוגוס - זקופים - אנכיים - עם כוחות האנטי־כבידה - - האנטי־גרביטאיים - - הקתדרליים - - עם כוחות האנטי־אֶנתרופיה שביקוּמים - -

ה. פיסול יקומי

בכל פיסול יש משהו פאגאני - על פני הקלעים שלו - על פני 'עור הפיסול' - על־פני שדות ההכרה שלו - הוא מרתק אותנו - בכוח הקומפוזיציות המסיביות הפיסיות שלו - ושואב אותנו דרכן אל דֶלתות של הארות הכרה - אל עומקים לחים - נפקחים - של מירוק קיומי יקומי - אל קצות הטווחים של הכרת־הארת-חוויית-מצבו-מהותו-גורלו של היחד הזה - החד־פעמי - הארור - -

- - היוצר מחוללים רוחניים Spiritual generators - של קתרסיס קיומי - -

- - בכל 'קתרסיס' יש משהו בֵּינאנושי - - הארת השתייכות למיליארדי הנידונים להכחדה - - 'Expri de cor' - -

אלו הן נסיקות שיבה מבסיסי שיגור פיסוליים - המראות שוב ושוב של המקורקעים - - של המסומררים ארצה - - מטרתו של הפיסול הזה איננה הוא עצמו - - איננה אובייקט פיסולי הרמוני או מבעית, המַשְׁרָה סביבו שדה־הרהורים אסתטיים - או סלידה אסתטית - מטרתו לחולל שיגורי הכרה קיומית - -

- להיות מָטוֹל מַשְׁגֶר - - להגשים 'שם' קיומי - -

אני חדור במתווי אבן של נוודי הברונזה הקדומה והתיכונה בהר-הנגב ובסינַי - ה־K-line - קוי השיניות על קוי רקיע - מאות רוגמי הקבורה האופקיים על הפסגות - - חדור במסלולי החצץ המגורף, הצולבים, שעל־פני מישור Nazka במדבר פרוּ - -

- - חדור בסטונהנג' Stonehenge ,2600-1800 לפנה"ס בדרום-מערב אנגליה - - חדור בפירמידות שממערב לנילוס - מול הסהרה - מול התהומות - - חדור בפרתנון. פחות על-ידי זורק הדיסקוס. יותר על-ידי לאוקון המיוסר, הכפות בנחשים - - חדור לעומק על-ידי הקתדרלות הגותיות - אם לטהר אותן - מכל הקדושים-הויטראז'ים-הנברשות-אגני הטבילה-הצלבים - ולפשט אותן לכדי התנשאויות אבן אפלות - אנכיות-דרוכות-לקוניות-אל עבר האינסופי - - קתדרלה היא תהום אנכית - - קתדרליות היא דחף מעמקים רוחני להמראה אנכית - נוסקת - אנטי-גרביטאית - אנטי־אָנתרופית - של הומו־אֶרֶקטוס מקורקע - מסומרר ארצה - - שֶׁהָגָה, אולי כבר בניאולית, את מיתוס המגדל האנכי שראשו בשמים (בראשית, יא, 4) - -

במגדל בבל יש מהות קתדרלית - בכל אדם זקוף יש משהו קתדרלי - -

Homo Cathedralicus - -

כל אחד ומיכלאנג'לו שלו. לעולם לא תעמוד פעמיים מול אותו 'דָוִד', מול אותו 'יום הדין' - קִיר הנידונים הקיומי שלו - - מסכת העור הריקה - האבטופורטרט שלו - -

- - אלהים הפאגאני שלו, המרחף שרירי, כסוף זקן, עטוף אדרת - -

לגעת באָצבַּע אָדָם - - מֶחדל שלו - -

חדור ב'שער הגהינם' של רוֹדֶן - קיר היסורים הקיומי שלו - -

בברנקוזי, שסירב להיות האסיסטנט שלו, לא בכל ברנקוזי - בישויות הלקוניות המופשטות שלו - בַּ'עמוד האינסופי' שלו (1937-1919) - האובליסק שלו - -

קזימיר מלביץ' כותב ב־1919:

"... At present moment man's path lies through space...

Suprematism is the samaphore of colour in this endlessness...

White as the true, real, representation of infinity..." (35)

הריבוע השחור על לבן שלו (1913) - מופשט קיצוני - לקוניות קיצונית - הלבן־על־לבן שלו - שיא שאחריו חל פיחות - עד אבטופורטרט בסוף חייו - -

מודל הפלדה הספיראלי, הנטוי, של טטלין, לאינטרנציונל השלישי, 1919 - - המסות והחללים של גופות נשים כבדות -  של צוקי חוף תעלת לה-מנש חתורֵי הגלים - של הנרי מור - -

התיעול הגיאומטרי משני צידי ערוץ החוואר Double Negative של מייקל הייזר, 1968 - -

המזח הספיראלי Spiral Jetty של סמיתסון, 1970 - שנהרג ב-1973, בתאונת מטוס, מעל טָקסס - -

קו המיל על-פני מישור השיחים של וולטר דה-מריה - - 'שדה הברקים' שלו, 1977 - -

סמיתסון טבע את המושגים "Site Oriented", "Site Specific" - -

ה-Site של הפיסול הזה הוא קרום כדור הארץ - מערכת השמש - - החלל הבינגאלאקטי - -

ו. פיסול טקטוני

פֶּסֶל הוא מחוֹלֵל המעביר גלֵי רעד דרך מבוך אולמות המיתרים של ההכרה - התת-הכרה - של זולת רגיש - של יחיד רגיש - רוחני - הנכלל באותו שדה - -

- שדה צין הוא פּלָטוֹ פלוביאלי, לָסי, שיחי־פזוּר - - אגני פארָן, חַיוֹן, ציחור, קוּרַיָה, פִיראן ואדי אל־עָרִיש, הם מישורי סחיפה מעורצים - נסיגת מסות המסלע - מסעות שיבה אינסופית של הבּלָיָה - - מצוּקֵי צִינִים - מכתשֵׁי רָמון, חֲתירה, חצרה - ג'בל חַלָאל - הר עֲרִיף - עריף א־נָקָה - מצוּקֵי לוץ - מצוּקִי ים המוות - מצוּקֵי תִיה - הם חזיתות דולומיט, גיר, קירטון, חוואר, אבן-חול, סדוקות, אנכיות - של נסיגה מן הגבהים אל האמורפיה האופקית - אל האנטרופיה - -

אפשר לזהות שלוש גישות לפיסול סביבתי מדברי:

גישה מונומנטאלית, גישת היטמעות וגישה דיאלוגית.

מהותה של גישה מונומנטאלית יכולה להיות מתן ביטוי אנתרופוצנטרי למירב כוחו הטכנולוגי, האנרגטי, הרוחני של האדם - ביטוי עכשווי לציביליזציה מתועשת, החולשת כבר על כל שטח עור כדור הארץ ואף מעבר לו - - המונומנט מבקש לו איתור נשקף למרחקים, כאשר הטופוגרפיה מהווה רָכָב vehicle.

להזדקרותו האנכית מעל לקו הרקיע. אופי הצורות והחומרים שלו מיובאים ממרכזי העיר והתיעוש - Hi-Tec - הוא שואף להתקבע בזמן - -

לעומת גישה זו, יכולה גישת ההיטמעות לתת ביטוי לתפיסת אדם את עצמו כפרוּדָה המבקשת להיטמע, להתמזג בהוויה הזורמת, להימהל באינסופי - - כתפיסה פיסולית היא אנטי־מונומנטאלית מובהקת; איתור סָמוּי, מתחבּא - - צורות וחומרים זהים ככל האפשר לסובב. מֶשֶׁךְ קיום קצר - שעות - יממות - חודשים - -

סינתזה בין שתיהן יכולה להיות גישת הדיאלוג: הוקרת 'ארץ הבראשית' המדברית - 'רֵיאוֹת מדבריות של עם' - - והוקרת ייחודו של האדם - - היא אולי ביטוי לציביליזציה המודעת למשמעות ההכחדה העצמית שנושאת איתה התפוצצות מין אנושי מתועש, מנותק ועקור ממקורותיו. פיסול בגישה זו יקדים לאיתור מקומו התוודעות ממושכת, מעמיקה עם אתר מדברי - לא כַּן הזדקרות ולא כּוּךְ הסתוות - אלא אתר לביטוי נוכחות משתלבת, קשובה, מתפתחת לאיטה - - אופי הצורות והחומרים יבחרו 'במשותף' עם הסובב - שילוב של המדבר באנושי - 'דיאלוג' של ספיגה יוצרת איטית, סקרנית, חודרת - אל 'אישיותו' של הסובב המדברי. שלילת תחרות או התמודדות כדי להכריעו או להכניעו. חיפוש מימוש לדו-קיום יוצר אתו - -

פֶּסֶל הוא מחולל - מהות המשגרת מניפת תהליכי הכרה, הרחק במרחב ובזמן, מעבר למשגר הפיסי - - התהליך הוא של יחיד היוצר 'פסל' המופגש עם זוּלָת רגיש, אשר בתוכו ממתינים, דרוכים לשיגור אולמות המיתרים של ההכרה, של אסוציאציות רב-כיווניות - רב-מפלסיות - - שבתוכו פעורים טלסקופים אל מול האין שיעור - -

- - תהליך של קליטה בכל 'רשתות המכ"ם' הרגשיות - ההכרתיות שלו - קליטת הנוכחות הפיסולית, אישיותה, חומריותה, קנה-המידה שלה ותחושות הכוח והמתחים המשודרות ממנה - - סביב לנוכחות הפיסולית נוצרים בהכרתו שדות-כוח המזרימים אותה על-פניה - כל פֶּסֶל הוא 'יריחו' - ותוך כדי אלה מתארע השיגור - אופקית -בדֶלתה של אסוציאציות מתעוררות ומחוללות אירועי דמיון וזכרון נפרשים יותר ויותר - מעמיקים יותר ויותר - ונסיקה אנכית - קיומית-אל הטווחים האסטרונומיים - -

בהר-הנגב ובסיני ישנם שרידי תרבויות חצי-נוודיים מתקופות הברונזה, אשר עיצבו בין השאר, קוי אבן ארוכים אֶל - -

הבולט שבהם הוא קו אבנים מקומיות, ה-K-line, שנתגלה על ידי גליק ב־1953. רוחבו כמטר, גובהו כ-20 ס"מ, אורכו כ-4.5 ק"מ - מהר רָמון אל הר רוֹמֵם - -

נוודים אלה מיקמו את מאות קברי ראשי בתי-האב, או ראשי השבטים שלהם, על קוי רקיע, על פני ראשי התנשאויות המסלע החשוף - - העבודות שעשיתי על-פני שדה צין, כקילומטר מכאן, על פסגת הר ארדון שמעל מכתש רמון, מול הר עריף א־נקה בצפון סיני, ומול פסגת אַנְפוּרְנָה I (8091 מ') - בהימליה המרכזית - מצטרפות מבעד לכ-4000 שנה, לפיסול הארכאולוגי הזה - - ישויות גיאומטריות, בנויות אבנים מקומיות, אשר מכריעים בהן הבחירה הגיאו-פיסולית, האיתור המדויק, והפניית ה-Axis אל מול שיאי הנסיקה הטקטונית - -

 - - חיים באיזור מדברי הם מפגש איטי עם מסלע חשוף; עם סלעיות קשוחה, גרמית, איטית ללא שיעור. סלעים הם מאגרים אילמים של דממה - - של תהומות - -

הגיאולוגיה מזהה מולנו מצוקי קירטון וגיר שנתרבדו ונסתלעו לאיטם, כ־35 עד 55 מיליון שנה לפנינו (אאוקן). היא מזהה צפונית-מזרחית מכאן שכבות גיר, דולומיט וצור, נטויות עד ניצבות, האוצרות כ־80 עד 100 מיליוני שנה (סנון עד קנומן); מזהה לאורך השבר הסורי-אפריקאי מחשופי מסלע קריסטליני, גריסי, פרֶקאמברי, בן כ-600 עד 1000 מיליון שנה - - של דומיה - -

ב־insight גיאולוגי אתה תופס את תהליכי היווצרות התבליט המדברי - את חזיתות הדחיסה - - את הטקטוניקה של לוחות קרום כדור-הארץ - כפיסול טקטוני אתה תופס פיסול כעיצוב מסות על-ידי כוחות בחלל-זמן אינסופיים - - הרחק מעבר לאנושי - -

הדחפים העזים ביותר של לוחות הקרום הסלעי ארעו בארבעים מיליוני ההימליה - השנים האחרונות - רכסי הרוקי - האנדים - האטלס - האלפים - הטאורוס - הם פיסול טקטוני - -

תוך כדי תזוזות אלו נבקע לאיטו השֶׁבֶר הסורי-אפריקני - - דחף ההתנשאות האחרון הרים את ההימליה בשלושת אלפים מטר לגובהה הנוכחי, רק לפני כשש מאות אלף שנה - - מדבריות סֶלַע וְקָרח אלה נוסקים לאיטם גם ברגע זה - -

- - תהליכי פיסול טקטוני מעצבים את הקרום הסלעי של כוכב ארץ, של מאדים, של נוגה - - של מדבריות דואים יקומים מכאן - -

בליית פני הקרומים הסלעיים, המקומטים, השבורים - היא פיסול אירוזיבי -

מרחבי דיונות הם מישורי נדידת עמי חולות קווארץ אינסופיים - - על־פני מרחב הקוטב הצפוני של מאדים נעים חולות בַּזֶלֶת North polar sand sea - זהו פיסול אאוֹלי - - מדבריות סלע מורעשים ללא הרף במטחי מטאוריטים - עיצוב סקילה מכתֵשִׁי - קוּפֶרניקוס, הֶלָס - זהו פיסול מטאוריטי - -

בקיעֵי הָלַבָּה ששפעו כאן בקרתיקון התחתון, ובמיליונים האחרונים - איסלנד, אתנה, וזוב, סנט הֶלֶן - אולימפוס מונס, טרסיס, ימוֹת הבּזֶלֶת, ים הגשמים, ים הסופות, ים השלוה, מרה נוביום - הם פיסול וולקאני במערכת השמש - ושל פלנטות דמויות-ארץ Earthlike planets - -

רבנות שנות אור מכאן - -

פיסול הוא עיצוב מסות אי־ודָאיות על-ידי כוחות אי־ודאיים בחלל זמן אי־ודאיים - -

העבודות על פני שדה צִין, הר ארדון, לרגלי עריף א־נקה ומול האנפורנה, מצטרפות לפיסול הטקטוני אירוזיבי - -

- - סֶלע הוא מדְבָּר - - המוצקים ביקום הם מדבריות - - כ־1/10 מכלל מסת היקום הם מוצקים - מסלע - מדבריות - - (36) מוצק הוא הָאָטַת פרודות - - הידחסויות עָרֵי גבישים ושדות כבידה בשטף אבק היקומים - -

אנו דואים - מקיפים את ציר שביל החלב כאחת למאתיים וחמישים מיליון שנה - - עברנו 'כאן' לאחרונה בעידן פֶרם -

- - לפניה בעידן קמבריום - - ונעבור 'כאן' שוב בעוד רבע מיליארד - -

- - אור גאלאקסיות מתרחקות, אשר שוגר לפני מיליארדי שנים, מגיע אלינו עכשו, כך שאנו צופים בו אל תוככי עבר אינסופי - -

- - האני המיקרוסקופי, המיקרוכרוני, מסיק את נידחות קיומו - - אין לו משמעות או שחר על-פני הטווחים האלה, מלבד אלה שיטענו בו אקסיוֹמָטית כוחות רוּחוֹ - - הוא מעצב מיקרו־מסות נתפסות חלקית בכפות ידיו, בטכנולוגיות שלו, בתוככי האִי-וְדָאוּת מצטרף עשירית שנייה לתהליכי הפיסול היקומיים - -

ז. פיסול במערכת השמש

ב־28 לנובמבר 1964 שיגרה ארצות הברית את החללית 'מָרִינר 4' לעבר מאדים וזו חלפה על פניו flyby ב־14 ביולי 1965 במרחק של כ־8000 מיל וצילמה, לראשונה מטווח זה, את המדבר ההוא. 'וויקינג I' שוגר מכף קנבָרָל ב־20 באוגוסט 1975, החל מקיף אותו ב־19 ביוני 1976 והנחית Lender על־פניו ביולי.  זרוע ה'לנדר' חרשָׁה, דַגְמָה את פני האבק שלו והזיזה מספר אבנים בחיפוש אחר סימני חיים - -

ב-2.8.1982 נפגשתי עם שני מדענים ב'מעבדות להנעה סילונית', פסדינה, ארצות הברית. בסופן של שיחות אלו הצעתי לבצע בזרוע ה'לנדר' אַקט פיסולי: הצבת אבן על אבן, אנכית... אנטי־אֶנטרופית... וכהכנה לאקט זה לבצע סדרה של הַדְמָיות Simulations בשטח מדברי דומה. כשנה לאחר מכן הצעתי ל־J.P.L לבצע על פני מאדים פיסול רובוטי על-ידי רכב MarsRover, שנמצא עתה בפיתוח לקראת סוף שנות ה-90', ולבצע סדרת הדמיות באותו כיוון - -

- - וְלָס מְרִינָריס Valles Marineris, מבוך קניונים, המבקע לאורך כ-4000 ק"מ  את איזור קו המשווה של מאדים, כתוצאת מאמצי התרוממות ומתיחה - הוא פיסול טקטוני - - בתוככי מערכת קניונים זו משתרע קו מצוק שאורכו כ־800 ק"מ - חומת סלע אנכית, שגובהה כ-9000 מ' - המהווה את שפתה הצפונית של תהום קופרטס - Coperates Chasma - - אל שפת מצוק זו הצעתי לנווט את 'מארס רובר' ולהציב בסדרות של פקודות רדיו, קו אבנים מקומיות אל שפתו - - כשקו האבנים שהיצבתי כאן אל שפת מצוקי הצין, 800 מ' אורך, מהווה להם דֶגם - - -

ב־19.1.1988 נפגשתי במפקדת נאס"א בוושינגטון עם ג'פרי בריגס -

NASA Director of Solar System Exploration Program - ושוחחתי אתו על היבטים שונים של היתכנות הביצוע הטֶלֶ־פיסולי על Mars.

הוסכם שהדיאלוג יימשך. ב־6.6.90 נפגשתי שוב, שם, אתו, באותו נושא - - הוסכם שהדיאלוג יימשך - לקראת שיגור בסוף העשור הזה - -

זוהי הצטרפות לתהליכי הפיסול במערכת השמש - -

 - - מאחר שתהליכי הבליה על המאדים איטיים כזמן האסטרונומי, יימחו מתווי אבן גיאומטריים אלה רק לאחר מיליארדי שנה - - זהו קידום כַּנִי שיגור של ההכרה שלנו מאות מיליוני ק"מ מכאן - אל האסטרו־תהומות - -

ח. פיסול בין גאלאקטי

הפיסיקאים משדרים לנו מאז ראשית המאה הזאת: מסה = אנרגיה - -

והאסטרונומים ממחישים לנו יותר ויותר את מהות היקום הכל-אנרגטי ואת קני-המידה שלו - - הגיעה השעה שהפיסול יפרוץ אל המרחבים האלה - -

אם פיסול הוא עיצוב של מסות על-ידי כוחות במרחב ובזמן - אם מסה היא אנרגיות ותהום - פיסול הוא עיצוב אנרגיות ותהום - -

זוהי פרידה של הפיסול מן ההיסטוריה שלו - של עיצוב מסות בְכַפּוֹת יָדִים, במפסלת, באיזמל, באֶלֶקטרודות הלחמה, במנוף, בדחפורים - אל מימד של מופשט קיצוני - - זוהי פרידה שלו מן 'החומר' - מן המסות שבהן עוצב מאז הפרהיסטוריה - חימר - עץ - קירטון - גיר - דולומיט - שיש - בזלת - גרניט - ברונזה - פלדה - בטון - זכוכית - אל אנרגיה - אל ישויות אנרגטיות סמויות, אדירות מימדים, המשוגרות ממשדרים רבי עוצמה - במהירות האור - -

- - 22.6.1989, מצפה בר-גיורא - שוגר מטיל אנרגיית לייזר - 55 דקות, 33 שניות - מיליארד ק"מ גובהו, 15 ס"מ קוטרו, במהירות האור, בניצב למישור שביל החלב - - בשיתוף סוכנות החלל הישראלית ומוזיאון ישראל - -

איבד רבע מן הפוטונים שלו בפריצה מתוך האטמוספרה - נטש את מערכת השמש תוך 5 שעות - - חלף על פני החללית וויג'ר II ששוגרה ב־1977 - - אל מִפתח ביקום הנראה - - אל האינסוף הבינגאלאקטי - -

- - זוהי הצטרפות לתהליכי ולטווחי הפיסול היקומיים - -

ועולים בהכרה - שיגור מטיל אנרגיה סמוי, מיליארד ק"מ אורכו, בקוטר קומת אדם - בניצב למישור שביל החלב, במהירות האור - - אינסופי בזמן - - אל הטווחים הבין-גאלאקטיים - - אנטי-גרביטאי - אנטי-אנטרופי סופר אובליסק - מחווה לג'ורדנו ברונו - - לברנקוזי - -

עתה מוצע ל־NASA שיגור בו־זמני של 15-20 מטילי אנרגיה מתחנות מַדִי־הטווח של רשת וגנר Vegener הפזורות מבר גיורא ועד מרכז החלל גודארד - -

55 דקות - בניצב למישור הכבידה של 'שביל החלב' - - בקיץ 1992 - -

- - שיגור סופר אקרופוליס - - סופר קתדרלה - - מיליארד ק"מ גובהה - - ללא גג Roofless - - - אדריכלות בינגאלאקטית - -

- - במהירויות האור - - - בניצב למישור גאלאקסיית 'שביל החלב' - -

אל אין סוף היקומים - ם - - -

(1) דמוקריטוס ואפיקורוס, בתוך: 'המחשבה הפיסיקלית בהתהוותה' / ש. סמבורסקי 1972.

Ideas and opinions A. Einstein, 1954 (2)

(3) Hubble, 1920 ; וראה: המבנה של מהפכות מדעיות' / תומס קון, תשל"ז.

(4) הויל, בונדי וגולד, 1951.

(5) פילון האלכסנדרוני, סביב 0 לספירה, אצל א. קציר / ׳בכור המהפכה המדעית׳, 1972.

(6) מחבר הודי, המאה ה-9 .A.D. אצל 1980 ,Cosmos / Carl Sagan

(7) וראה: ׳מהו האדם?׳ שיחה עם נתן רוטנשטרייך, ׳סביבות׳ 24, 1990.

(8) ניטשה, ׳לגניאולוגיה של המוסר׳.

*שכבות גיאולוגיות רוויות מי תהום.

(9) בתוך 'תולדות הפילוסופיה החדשה' / ש.ח. ברגמן, 1974, ו׳המחשבה הפיסיקלית בהתהוותה׳ (1).

(10) ׳תורת המידות׳ / ברוך שפינוזה, עברית 1967.

׳מאמר קצר על אלהים - ברוך שפינוזה׳ / יוסף בן־שלמה, 1978.

׳דרכה של תורת שפינוזה לשיטה פילוסופית׳ / עמיהוד גלעד, 1986.

׳אלהי שפינוזה ואנחנו׳ / ש.ה. ברגמן, ׳הוגים ומאמינים׳, 1949.

׳שפינוזה וכופרים אחרים׳ / ירמיהו יובל, 1988.

ושיחה עם פרופ׳ אלכסנדר רופא, ׳סביבות׳ 5, 1982.

(11) ׳הנה האיש׳ / ניטשה, עברית 1978.

(12) ׳הרצון לעוצמה׳ / ניטשה, (שם).

(13) ניטשה (שם).

(14) שם.

(15) שם.

The Tragic Sense of Life / Miguel de Unamunu, 1921 (16)

(17) שם, pp. 5

(18) שם, pp. 108

(19) שם, 108 .pp

(20) שם, 128 .pp

(21) כרקטור אוניברסיטת סאלאמאנקה, נטה אונמונו בחודשים הראשונים של מלחמת האזרחים בספרד, למחנה הלאומני-פשיסטי, "במאבק נגד עריצות למען ציביליזציה"... וחזר בו... מול אולם מלא מפה לפה, במסגרת 'פסטיבל הגזע', עם תום נאומו של הגנרל הפשיסטי Millan [Astray[ וקריאתו "יחי המוות!" אמר אונמונו - "אתה תנצח, כי האלימות לצדך, אך לעולם לא תשכנע..." -

The Spanish Civil War / Hugh Thomas, pp. 443-44

(22) 'הוויה וזמן'- 1926 ,[Being and Time / [Martin Heidegger

(23) שם, 295 .pp

(24) שם, 68 .pp

(25) אלבר קאמי / 'מיתוס של סיזיפוס', 1942, עברית, 1978.

(26) שם.

(27) שם.

(28) שם.

(29) 'האדם המורד', 1970. וראה: 'אחַי בְּנֵי התמותה' / אלבר כהן, עברית 1986.

- - שני האלברים - -

(30) 'קיץ באלג'יר' / אלבר קאמי, 1942.

(31) 'על הודאות' / ל. ויטגנשטיין, 1986, מתוך 'פתח דבר' מאת אבישי מרגלית; ועל-פי מאמרם של בייקר והקר, בתוך: ׳זרמים חדשים בפילוסופיה׳ / עורכים: א. כשר, ש. לפיד, 1982.

(32) 'נוכחותו של המיתוס' / לשק קולקובסקי, 1970.

(33) נחום אריאלי / 'האדם החדש', 1980.

Language and mind/Noam Chomsky, 1986 (34)

וראה: על 'מימד המט-' / חמש שיחות ב'סביבות' 22, 1989.

The Great Experiment, Russian art, 1870-1920 / Camila Gray, 1962 (35)

(36) ברדפורד הייגר, המעבדות להנעה סילונית, פסדינה, ארה"ב, 2.8.1982 - בעל־פה.