ע.א. פסל מדברי. אוצר הפארק.

ראשיתו של הפיסול על שפת מכתש רמון בסתיו 1962 בסימפוזיון בינלאומי לפיסול בהשתתפות 11 פסלים מהארץ ומחו"ל.*

במשך כ-25 שנה שימש איזור הפסלים המוזנח אתר שפיכת אשפה ופסולת בנין. רעיון הפיסול העכשוי לאורך אותה שפת מצוק היה לתגבר את פסלי האבן שמלפני דור במיתווי סלעים גיאומטריים שיוצבו על-ידי פסלים ישראליים נוכחיים.

סיור משתתפים ראשון בוצע במרץ 86, בו הכירו הפסלים את קטע המצוק המיועד לפיסול, בחרו לאורכו את אתרי עבודתם והכירו את אופי סלעי המחצבות המקומיות והמינסרות שהועמדו לרשותם. לכל פסל הוקצתה משבצת של 100x100 מ' על שפת מצוק המכתש.

סיור משתתפים שני בוצע בראשית מאי, בו בחרו המשתתפים את הסלעים לעבודותיהם, כ-30 סלעים לכל פסל.

אלה הובלו ע"י ציוד מכאני כבד לאתרי העבודה האישיים.

הביצוע עצמו היה בסוף אוגוסט 86, בו הוצבו הסלעים על-ידי כל פסל כעבודת פיסול מדברי ע"י ציוד מכאני כבד ועיבוד ידני מוגבל.

לאחרונה, בחודש מרץ 88 בוצע שלב פיתוח נוסף. הפסלים שעבדו כאן בסתיו 86 הוזמנו לבצע גימור ועיצוב מחדש של מיתווי הסלעים שלהם, והצטרפו שני פסלים נוספים. תהליך גיבושו של קטע מצוק זה של שפת המכתש כפארק לפיסול מדברי התקדם בשיתוף עם אדר' רפאל לרמן, אדר' צבי דקל ואנשי רשות שמורות הטבע.

הקרן הקיימת לישראל היתה הזרוע המבצעת של מבצע ייחודי זה, כאשר בנוסף להובלת והצבת הסלעים סללה תוואי דו-מסלולי כבוש לאורך הפארק כולו - 1.5 ק"מ. כן שוטחו בדחפור שטחי ערימות הפסולת ועל-פני חלקם הונחה שכבת לס נקי.

מכתש רמון והרי הנגב הסובבים אותו מהווים את שמורת הטבע הגדולה בארץ-ישראל, המשתרעת על-פני שטח העולה על מיליון דונמים. לב השמורה, מרכז התפקוד וההנהלה, ממוקם בקרית השמורה אשר על שפת המכתש, במצפה רמון.

בקריה - מרכז מבקרים, גן ארכאולוגי, חי-רמון ויצירמון, ונציני מערכת מחקר המתפתחת בשמורה.

פארק הפסלים המדברי הינו חוליה אורגנית נוספת, במכלול זה, המעשיר אותה מצד אחד, בעוד הוא עצמו מועשר על-ידי עוצמת נוף המכתש אשר על שפתו הוא מוצב.

מגמות הפיתוח של הפארק

על-פני הר-הנגב וצפון-סיני אנחנו מזהים כיום אלפי אתרים של נוכחות אדם, בנויים אבן מקומית בבניה נמוכה, אופקית. חלקם קיומיים - אתרי חניה ומכלאות צאן; וחלקם רוחניים - מבני פולחן וקבורה. האחרונים ממוקמים לרוב על פסגות וקווי רכס ונראים למרחוק. הבולט שבהם הוא ה-K-Line שנתגלה על-ידי נלסון גליק ב-1953. קו זה שרוחבו כמטר. גובהו כ-20 ס"מ ואורכו כ-4.5 ק"מ, בנוי בקו ישר להדהים בין פסגת הר רמון לפסגת הר רומם. כמו כן זוהו במרחב על-ידי ארכואולוגים קווי שיניות אבן, עפיפוני מדבר לצייד צבאים ועוד. כמה מאלה נמצאים בשטח הפארק. המגמה היא לחפור, לשחזר, ולשלב אותם בו, "פיסול נוודים" מלפני כ-4,000 שנה.

בשנים הבאות יתווספו אט-אט עבודות פיסול כאן. כולן יהיו מסלע מקומי. כן ניזום ונקיים מדי פעם אירועים קצרי מועד של אמנות מתחלפת.

פיסול הוא עיצוב מָסוֹת על-ידי כוחות בחלל ובזמן. יש פיסול טֶקטוֹני, פיסול אֵרוֹזיבי, פיסול אֵאוֹלי, פיסול וולקאני, פיסול מטאוריטי. פיסול אנושי יכול להצטרף אליהם בהרף הזמן של קיומו, בקנה-המידה שלו ובטכנולוגיה שלו. מכתש רמון זה שילוב של פיסול טקטוני ופיסול ארוזיבי הנוצר והולך זה מיליוני שנה. הפארק הוא אופן של הִצטרפות אנושית לתהליכי הפיסול הענקי הזה.

[בתמונה: פסל של דב פייגין, 1962. צילום: אברהם חי.]

*ראה קטלוג יגרשהדותא, 1963.