בקוראי ביקורות או מאמרים הדנים בצילום יצירתי, אני לעתים נתקל בבורות וחוסר הבנה בנושא. מבקרים ואמנים מנסים לאמץ את המדיום לתחומים מקבילים, אינם מבינים את יחודו כשפה ויזואלית יצירתית ומנתחים את הישגיו לפי קריטריונים של אמנויות אחרות. האפשרות לשימוש בצילום כבכלי תעודי למדיום אחר, אינה בהכרח הופכת אותו לכלי הבעה, אלא לרוב להעברת אינפורמציה חזותית אובייקטיבית ככל האפשר[.]

לכן, איני מבין את מאמרו של ג'רי מרקס ב"מושג" מס' 8 שם הוא "מגלה" את ה'צילום החדש”, אשר לדעתו התחיל בשנות ה־60 המאוחרות בזמן שאמנים מושגיים השתמשו בצילום לתיעוד עבודותיהם. ובכן, הצילום מראשיתו, לפני כ־140 שנה, שימש לתיעוד והעברת אינפורמציה אובייקטיבית ובכך אין כל חדש בגישה הצילומית, לא מהבחינה הרעיונית יצירתית ולא הטכנית.

אולי לאמנים היה זה חדש "לגלות" את הצילום, וחושבני שג'רי מרקס שגה בכנותו את הצילום כחדש. צורת התמודדותם של האמנים וגישתם לנושאים השונים היתה אולי חדשה, כמו הצורך להנציח התמודדויות וגישות חדשות אלו, אשר הצריכו את השימוש הבסיסי ביותר של הצילום בגישה הישירה ביותר[.]

ובאותו נושא, בתחילת חודש מאי בעתון "ידיעות אחרונות", כתבה שרה ברייטברג ביקורת על תערוכתו של מוטי מזרחי, תחת הכותרת: "הצילום כאמצעי הבעה אישי", וכללה את מוטי מזרחי בין האמנים העוסקים בצילום ככלי הבעה (בניגוד להשקפותיו וכוונותיו), וטענה שמוטי מזרחי חושש מלהישפט כצלם-אמן, פן ישפטו את הצד הטכני צילומי בעבודותיו[.] האם רק הצד הטכני צילומי הוא קריטריון לשיפוט צלם־אמן?

לאחר שיחה עם מוטי מזרחי התאמתו השגותי באשר לביקורת זו[.] כוונותיו של מוטי מזרחי בשימוש בצילום היו אך ורק לתעד מצב או פעילות אשר חשיבותה היתה בזמן עשייתה. הדגש בצילומיו היה על העברת אינפורמציה אובייקטיבית, ומבלי ליצור במדיום או להביך את אפשרויותיו כשפת הבעה בפני עצמה כלומר, מבלי להשאיר חותם צילומי אישי על עבודת האמנות, בגלל שזו, האמנות, כבר היתה קיימת הניתן להשוות שימוש בשפה טכנית יום-יומית למטרות דיווח, לשימוש באותה שפה בידי הסופר, המשורר או המחזאי כאמצעי להבעה אישית! ולכן, האם מותר לנו לקרוא למוטי מזרחי צלם־אמן, והאם עבודותיו תוכלנה להישפט בקריטריונים של צילום יצירתי? התשובה היא שלילית ויש לשפוט את עבודותיו בקונטקסט אחר[.]

תוצאות הצילום היצירתי כפי שאני מכירן ומגדירן, הן בראש וראשונה השתקפויות אישיות של נושאים כפי שתורגמו סובייקטיבית דרך מדיום הצילום. צלם משתמש במדיום ובכל אפשרויותיו כבאמצעי להבעה אישית. חשוב להבין שלצילום היצירתי זוית ראיה שונה, והצלם מביע בצורה זו את השקפותיו ורעיונותיו תוך שימוש בכלים טכניים ויזואליים המיוחדים למדיום זה.

בשפיטת הצילום היצירתי התגבשו מספר נתונים וקריטריונים וברצוני להעלות חלק מהם כאן יש לזכור שמן הנמנע להעלות את כל הנתונים המרכיבים צילום יצירתי, כפי שנמנע מאתנו להגדיר בבירור מהי יצירת אמנות, וכי ניתן לשקול את חלקם במונחים רציונליים, כי תמיד קיים חלק רציונלי בתהליך היצירה הצילומי הן בגלל הטכניקה הכרוכה בו והן בגלל העובדה שהנך מצלם את מה שאתה רואה. להלן מספר שיקולים בסיסיים המרכיבים את הצילום היצירתי.

(1) הגדרת הנושא או הרעיון

(2) האינטרפרטציה של הנושא, כפי שהיא מתבטאת

א. בזוית הראיה[.]

ב. במסגור הקריטי.

ג. בהוצאת הנושא מהקשרו הכללי.

ד מבחינה עיצובית.

ה. בעיתוי הצילום.

ו בתאורה, גוונים וצבעים.

ז. בטכניקה.

ח. ברצף התמונות ומספרן[.]

(3) צורת תצוגת התמונות ועריכתן

עלי להדגיש מספר נתונים שהזכרתי הגדרת הנושא חשובה במיוחד בצילום, לאור העובדה "שהנך מצלם את אשר הנך רואה", ולרוב כדי למצוא את אשר ימחיש את הנושא, רעיונותיך חייבים להיות מגובשים. אחרת החיפושים אינם מודרכים ומתפזרים לכל עבר[.] הענין היצירתי הוא במציאת אותה דמות במציאות שתהווה אינטרפרטציה לנושא ותמחיש את רעיונותיך הנך משתמש בכלים טכניים בעלי יחוד למדיום הצילום שלא כמו העין יש למצלמה תכונות משלה כגון: הקפאת זמן או הארכתו מיקוד לאין סוף או מיקוד סלקטיבי למישור צר וכן ישנה בצילום האפשרות לתרגום צבעים וגוונים, וקבלת ניגודים הרצויים להבנת הנושא.

יש להבין שבהרבה מקרים היצירה הצילומית אינה מתבטאת בתמונה אחת, אלא ברצף של תמונות שכל אחת מהן מהווה חלק מהיצירה; ושזמן האינקובציה הרעיוני והטכני שחל אצל צייר ביצירת ציור אחד, חל אצל הצלם ברצף הצילומים, אשר נותנים לו את אפשרות הבחירה והשינוי.

ולסיכום, כל הגורמים שמניתי המהווים חלק מהמרכיבים של הצילום היצירתי אינם משמעותיים בפני עצמם. תפקידם לשמש כלים ביד הצלם. כלים אלו בהנחית אישיותו של הצלם נותנים לנו את אותו ה"מיוחד" אשר מעלה את הצילום היצירתי מעל הנצחה אובייקטיבית ונותנים לנו אינטרפרטציה אישית רגשית ורעיונית לגבי זהות ומשמעות הנושא המצולם.

ולעתיד הנני מקווה שתערוכות אמנות המיוצגות ע"י צילומים הבאים לדווח או לתעד מאורע אמנותי או יצירה כל שהיא, תקראנה בשמן ולא בשם תערוכות צילום.