אגב ביצוע ציור הפרסקו אצלנו, יש ברצוני למסור כמה פרטים הקשורים בעבודה זו, מה עוד והרבה מכרים פנו ופונים אלי בבקשת הסבר ולא תמיד יש לי האפשרות, למסור את הכל.

קודם כל כמה הערות כלליות. עצם הטכניקה הזאת נולדה כפי הנראה - באיזור הים התיכון. הקדמונים הגיעו לצורת ציור זאת מתוך שתי סיבות: א) היכלים ומקומות ציבוריים, שהכילו קיורת גדולים, דרשו את קישוטם, הן לצורכי פולחן דתי והן לצורכי חילוניים. ב) כשם שהבנינים והפסלים הוקמו, על מנת שישארו לנצח, צריך היה להבטיח אותו הדבר גם לקיר המצוייר.

ואכן, נשארו באמת ציורי פרסקו מצריים, שמעריכים את גילם, בחמשת אלפים שנה ויותר, כשהם נראים עד היום באופן ברור, כאילו צוירו לא מזמן. לעומת זאת סבלו ציורי הפרסקו האיטלקיים יותר, משום שלא הסכינו לשמור עליהם ואולי גם מתוך כך שמזג האוויר שם פחות יבש. עובדה היא, שעד כה טרם מצאו שיטת ציור, שתעמוד במידה כזאת במבחן העיתים.

סוד ניצחיות הפרסקו מונח בעובדה חימית פשוטה. הסיד הכבוי, שהנו החלק האינטגרלי של הטיח, מתקשר תוך תהליך התייבשותו עם דו תחמוצת הפחמן, שבאוויר ומתקשה. דוגמאות של טיח סיד (בלי מלט כמובן) בן אלפיים שנה, נשמרו בארצנו יפה באזורים השחונים של מדבר יהודה, כמו במצדה, למשל. באם מציירים, איפוא, בעזרת אבקת צבע, מעורבמת במים בלבד, על גבי הטיח הלח, סופג הסיד את פרודות הצבע הזעירים וכולל אותם בתהליך התקשותו. אחרי שתהליך הזה נגמר, מהווה הצבע חלק של הטיח כמו החול ונשאר על כן ניצחי, במידה שאפשר בימינו לדבר על ניצחיות. מכל האמור לעיל, מסתברים כל היתרונות והחסרונות של שיטת ציור זו. את היתרונות הזכרתי בחלקם ואילו החיסרון העיקרי הנו בזה שעל הצייר לעבוד במהירות רבה ולגמור את עבודתו בטרם יספיק הטיח להתיבש. על כן דורש הפרסקו (אגב, משמעות המילה באיטלקית היא : טרי, כלומר טיח טרי) מומחיות ויכולת ביצוע רבה. על הצייר להכין רישומים וסקיצות מדוייקים, כי בשעת העבודה : אין לו אפשרות לערוך נסיונות. הן הרישום והן כל כתם צבעוני, חייבים להיות מחושבים למפרע ורק ההכנה המדוייקת מבטיחה את הצלחת הציור. קיימת עוד הגבלה אחת. רק מספר צבעים מועט ביחס עומד לפני הסיד. כל יתר הצבעים, ובפרט הצבעים החימיים החדשים, אינם עומדים בפני הסיד ומשתנים במשך הזמן או נעלמים כליל. זוהי הסיבה, מדוע יש לכל ציורי הפרסקו, בלי הבדל זמן וסגנון, אופי משותף.

וכעת מספר מילים לציור המבוצע אצלנו וכן למבצעים.

זה שנים שאנו חולמים, על ביצוע ציורי קיר קבועים, בקיבוצנו. שאיפתנו זו אינה מקרית. עד כה היינו רגילים לקישוטים זמניים, שממשו מטרה אקטואלית בלבד, כמו חג, מסיבה וכו', קשוטים אלה הולכו למפרע למטרה מסויימת ואפילו אם עמדו על רמה טכנית ואמנותית לא היו מתאימים, אלא למטרה למענה הוכנו. מצד שני נבנו בנינים ציבוריים במידה גדלה והולכת וקירותיהם, זעקו ממש לקישוט של קבע. אם כי ידועות ובימינו שיטות ציור חדשות וכן רבות, הבאות בחשבון לקישוטי קיר, קסמה לנו דווקא שיטת הפרסקו, למרות הקשיים הטכניים הרבים, הקשורים בה. הפרסקו היה מאז קשור ברינסנס. רק תקופות היסטוריות, בהן הייתה עליה חברתית ותרבותית השאירו לנו עדויות בעלות ערך על גבי הקירות. נדמה, כאילו הרגישו האמנים בתקופות האלו, שרק בעזרת ציור הקיר…

אין זה גם מקרה, שהאמנות הבורגנית הדקדנטית, זו הקרוייה המודרנית, התרכזה בעיקר בתמונות הקוו בלבד, שעם כל היותה משוכללת, בכל זאת אפנה עשויה לשרת אלא מעטים בלבד. לציורי קיר גדולים, המדברים אל ההמונים - ומחנכים אותם, לא הספיק לה הכוח.

גם הריננסנס היהודי תובע את תרובתו הפלסטית. לנו, לתנועה הקיבוצית בפרט, נחוצים ציורי קיר גדולים, שיבטאו נאמנה את רוח הקידמה שלנו, את התחדשותנו החברתית והתרבותית וימסרו לדורות הבאים את ערכינו.

ציינתי כבר למעלה, שזה מזמן משנו, שהפרסקו דווקא הוא, הוא האמצעי שלקראתו עלינו לחתור, על מנת להחזיק את מבוקשנו. וודאי, טרם גיבשנו לנו סגנון מתאים וכן חסרים לנו עדיין הרבה, הרבה ידיעות טכניות. אך כל התחלה חשובה ובמובן זה רכש לו קיבוצנו זכות גדולה, בהזמינו את הפרסקו.

חברים רבים עמדו וודאי על הקשיים הטכניים המרובים, שבפניהם עמדו המבצעים . קשיים אלה נבעו בעיקר, מתוך העובדה, שעבדנו בחומרים בלתי ידועים לנו. בהתאם לכללים יש להשתמש, למשל, בסיד בן שנתיים לפחות. מאחר שבארץ כמעט שאי אפשר להשיג סיד כזה, היינו נאלצים להסתפק בסיד "צעיר" הרבה יותר. כמו כן לא היו אבקות הצבעים, בהן השתמשנו, בדוקות. צבעים מיוחדים ובדוקים לפרסקו, אפשר להשיג רק בחוץ לארץ. מתוך כך קרה שמספר צבעים או שהשתלטו מדי או שנעלמו כעבור כמה ימים כליל. כל הסיבות הנ'ל גרמו לכך, שהיינו נאלצים להוריד קטעים שלמים, שכבר צוירו, ולציירם מחדש.

בסופו של הדבר בכל זאת התגברנו על רב התקלות ואנו מקווים בימים הקרובים לסיים את העבודה.

אריה רוטמן