בעקבות שיחה ודיון על העבודה "במעגל סגור" שהוצגה בגלריה ג'ולי מ. בספטמבר 1977

ב. העבודה ב"מעגל סגור" היא מערכת עצמאית ומגיבה שמתפקידה לטפל בפרצפציה. במערכת כל הדרכים הן משמעותיות. כוחה וחוזקה של המערכת היא בזה שאי-אפשר להחסיר ממנה פרט כלשהו מבלי לשתק אותה; זה הוא אחד מסימניה של האמינות! באמינות יש לכלול את המיבנה ואת התהליך שהוביל להרכבת מערכת זו, שהיא דבר שלם וסגור. כאשר מערכת נסגרת היא הופכת לעצמאית ופועלת גם מבלי להיות תלויה בנוכחותם של אנשים בתוכה ומנגדה.

לולא הועבר תהליך העשייה בשלבים לתהליך הקליטה בצורה נכונה לא היתה המערכת מדוייקת.

מ. אם כן מערכת היא תהליך עשייה ותהליך קליטה?

ב. ולכן מערכת כזו היא "דבר קונקרטי".

מ. המערכת הזאת נראית כעוסקת בבעיות של המינמאליזם או הקונצפטואליזם, ושייכת אליהם.

ב. אבל, בנקודה זו נהפכת העבודה למורכבת. אבל המורכבות לא מסבכת את המערכת להיפך היא מבהירה אותה. זוהי נקודה בעלת חשיבות מרכזית בעבודה. המערכת מחזיקה בתוכה שרידים של מינמאליזם וקונצפטואליזם שבהם עסקתי והם שגרמו לי ליצירת מערכת חדשה בה הם משמשים כחלק בלבד.

מ. זוהי אם כן נקודת מעבר ויתכן שיש כאן גם יציאה למעגל חדש.

ב. אני מרגיש שיש כאן משהו חדש אלא שאינני יכול לנסחו כי הוא נמצא מעבר לידוע לי עכשיו.

מ. מערכת סגורה איננה קשורה בהכרח עם האמנות.

ב. למערכת יש תפקיד והוא טיפול בפרצפציה בצורה מסויימת. היא נוגעת בשתי כמויות: א. קליטה ויזואלית מנקודה אחת. ב. קליטה של מיספר אלמנטים בעת ובעונה אחת.

מ. אפשר כמובן לראות בעובדה זו גם נסיון להתייחס לבעיית הזמן.

ב. כן, ועוד: את האלמנטים קולטים במקום מסויים ובצורה מסויימת בשל המיבנה ההגיוני של העבודה.

מ. גם לקהל ניתנים כאן שני תפקידים. קהל אקטיבי-נע ביצירה, וקהל צופה בוידיאו.

ב. יותר מזה! לקהל האקטיבי יש שתי פונקציות: א. הדגשת האפשרויות של תנועה בתוך פסל לגבי עצמו ולגבי ה"קהל הצופה בוידיאו"; ב. שינוי העבודה ע"י נוכחותו במקומות שונים בתוך העבודה. גם לקהל הצופה בוידיאו שתי פונקציות. ג. לקלוט את הגוף השלם בוידיאו ואת ההטלים בחלל החדר. ד. לקחת בחשבון את האפשרויות של תנועתו היא בתוך החלל שבו מצויירים ההטלים.

מ. זהו טפול באספקט הזמן במיסגרת הפרצפציה, כי תפיסה סימולטאנית של כל הפרטים במערכת, תהליך עשייה והבנת האופציות, מכיל בתוכו מימוש שתלוי בזמן שנמצא מחוץ למימד של הקליטה המושגית של העבודה.

ב. בעובדה שאני מצייר צורות אני קובע חלל, שמוגדר על ידי [כפסל] סביבתי, וזאת בגלל תלת-הממדיות שלו והאפשרות להיכנס לתוכו.