פרק א:  פרימה מטריה.

ראיתי:

דימויים צפים ~~~~~~~

כניסות <>

קבורות בתוך מים

|||||||||||||||||||||||||

השתקפות. ><

עולם עליון עולם תחתון

פ ט ה   מ ו ר ג נ ה

מ

ע

מ

ק

י

ם

לא ברור.

היקום הוא נוזלי

להתבונן פנימה!

מראות

   מגלות

       פנים

       של                    דברים

מראות|מגלות|אינסוף  <><><><><><><><><><><><><><><><><><><><>

תזכורת לעצמי:

הים הוא מתכתי,

מתישהו בין שש לשבע

בערב.

ש ע ת ד י מ ד ו מ י ם

אלכימיה! דברים הופכים ל דברים

פרק ב: זיקוק הרוח מהחומר

לעצור את הזמן מלכת.

בורחס סיפר לי פעם: בתוך מישור, חרדת אין קץ.

אבל חרדות היו לי גם בהרי ירושלים.

הוא מגלה לי על רוברט פלאד. הוא השווה את הלב לשמש ואת האיברים לכוכבי הלכת, וניסה להבין איך חומר יכול להשתנות לחומר אחר.

איך לזכות בעמידות בחיים האלה.

אני נזכרת בשיחות עם ההומיאופט.

אני זוכרת - טבלה מחזורית על הקיר, הוא משתעל, ואני נמשכת ליסוד הנדיר ביותר שקיים.

לדבר עם כוכבי לכת.

ההומיאופט הביא לי פעם גרעין של עץ מורינגה שהוא הבריח מהודו.

הצלחתי להצמיח עץ קטן.

והוא חי ומת, חי ומת, בהתאם למצב הרוח.

המרדף אחריו, כמו מרדף אחר אנטרופיה.

איך אני מחזיקה אותו בחיים?

ברחנו ממישור החוף, והחרדות עברו איתנו. עברנו לגור ליד קיקי ורחל, יש להם עצי מורינגה בחצר.

שישה במספר. קיקי אוכל את המורינגה בשביל להוריד את לחץ הדם,

ואני תוהה על הגורל, על עץ המורינגה שלי ששורד כבר 6 שנים,

שעבר לגור מול חורשת מורינגות משגשגת.

הבאתי להם את המורינגה שלי. אולי לידם, היא תתחיל לחיות.

פרק ג׳ - חיי נצח.

המוות הפתאומי של עציץ ביתי:

תסחיף תאית

פלישת כנימות

שיכחת השקייה

///

כמה יותר פשוט

להיות נטוע באדמה.