תרגמי לי רישום: על תרגום דימויים בעידן הדיגיטלי 

טקסט לקטלוג התערוכה הקבוצתית SYNTAX ERROR שהוצגה בגלריה Lewisham Arthouse, לונדון 2018

לפני הרבה שנים, בתקופה שקדמה לעידן הדיגיטלי, הייתי צריכה להכין תיק עבודות. לצורך כך ארזתי 15 עבודות והובלתי אותן לסטודיו של צלם נודע בעיר סמוכה. התבקשתי להשאיר את העבודות בסטודיו ולחזור כעבור שבוע לקחת אותן ואת ההדפסות של התצלומים.

כשהגעתי והסתכלתי על התצלומים הם נראו יפים, למעט דימוי אחד. זה היה תצלום רפרודוקציה של ציור מופשט שציירתי בצבעי שמן, עדין מאד, ועם טשטוש מסוים. החזקתי את התצלום ביד, ולא האמנתי למראה עיני, הדף היה לבן... הצלם אמר "הציור שלך הוא עבודה בצבעי שמן וזה הדפס על נייר צילום, מדובר בפעולת תרגום מטכניקה אחת לטכניקה אחרת ולא כל דימוי ניתן לתרגום". אספתי את התצלומים ואת העבודות ויצאתי כועסת מהסטודיו. לקח זמן עד שהבנתי שבאותו יום למדתי שיעור חשוב.

בשנים שלאחר הופעת הסמארטפון, היחס שלי לדימויים החל להשתנות. התחלתי לעבוד ברישום, מדיום שלא הייתי פעילה בו עד אותה תקופה. הבסיס לעבודות הרישום שלי היה שימוש בצילומים מתוך גלריית התמונות שהיוו 'ארכיון נטול היררכיה' שכלל דימויים שצילמתי ביום יום, דימויים שהועברו אלי באמצעות שיתוף ברשתות, או דימויים שאספתי האינטרנט. מרבית הרישומים נוצרו בספרי סקיצות בקנה מידה דומה לגודלו של הדימוי בסמארטפון.

הרישום תרגם את הדימוי הצילומי, אך בשונה מהעבודה בצבעי שמן, נשאר במימד רזה. התרגום של הרישומים למדיום הדיגיטלי, אפשר לייצר נראות ששימרה את המימד האינטימי של הרישומים, ובמידת מה 'לפתור' את בעיית התצוגה שלהם באמצעות חשיפתם בחלל האלטרנטיבי של הרשת החברתית.

האינטרנט מתרגם את הדימוי למדיום רזה, המעלים את החומריות ואת קנה המידה, מה שגורם להתחזקות האלמנטים הנרטיביים שבאים לפצות על היעדר תכונות חזותיות מסוימות. אותו עיקרון מתהפך בחלל התצוגה.

'הפתרון' הפך עד מהרה לשאלה המרכזית שאני עוסקת בה: איך חוזרים ומתרגמים את הדימוי הגרפי, הרזה, רישום מספר סקיצות, שנחשף ברשתות החברתיות, לדימוי בעל נוכחות בחלל התצוגה? לשם כך, היה עליי להידרש למהות הפעולה שמתבצעת בתהליך הזה. האם מדובר בפרפורמנס? גרויס טוען כי הדיגיטליזציה הופכת את האמנות החזותית לפרפורמנס, לאמנות ביצוע. אבל לבצע משמעו לפרש, לחשוף סוד, להתנגד, לשנות, לעוות. כל ביצוע הוא פרשנות, וכל פרשנות היא גם מעשה בגידה, שיבוש.

התנועה מה'לואו טק' לדיגיטלי, מהחומרי לווירטואלי, מהפיזי לדימוי רפאים, איננה, בעיני, פעולה של פרפורמנס הנעה בין מקור להעתק, בין הדבר עצמו ל'מופע' שלו, אלא פעולה של תרגום. בתהליך העבודה שלי, התצלום הדיגיטלי הופך לרישום בעט על נייר, הרישום על נייר הופך לדימוי דיגיטלי, הדימוי הדיגיטלי מודפס על נייר ואת הנייר אני גוזרת ומצלמת. באופן הזה, הדימוי עובר תנועה ממדיום למדיום עד שכבר אין משמעות למקור. מתקיימת כאן פעולת תרגום אינסופית שבה השאלה איננה איזה דור של דימוי קדם לאחר, אלא באיזה אופן פעולת הטרנספורמציה שהדימוי עובר מאפשרת קריאות נוספות ומרובדות של משמעויות והקשרים.

באותו יום רחוק בסטודיו של הצלם, למדתי איך נראה כשל תרגומי בין מקור להעתק. מבלי שהבנתי זאת אז, למדתי שתרגום הוא פעולה שיכולה לייצר תנועה בין דימויים, וברווח הזה, יש מקום לדימוי חדש להיווצר.