למה אתה צריך להתנצל על זה שאתה מתעסק ביופי? היופי הוא נשגב. הוא לא נמצא בעיני המתבונן. כי לא בעיניים האדם רואה אם כי בעיני הרוח. המתבונן שלא יראה יופי עינו עצומה. הרי לא בעיניים היופי הנשגב נתפס כי אם ברוח החופשית.

בדידות, לבדות, שלווה ואהבה בתוך עולם נידח, לח, חיוור, מדמם, אלים וכואב.

יצירה דורשת תמורה ותשוקה להיות חלק מהחיים - לפגוש את העולם.

אך בה בעת להכיר את עצמך. לפגוש את רוחך, ללמוד לשוחח עם נשמתך. נפשך צמאה, תשוקתך רעבה לחיים עצמם. עליך לצאת לדרך ולמצוא את אשר ישמש לך אבן יסוד ומסד למקדשך. פקח עיניך, הרחב את ליבך.

קשה דרכו של האמן ואלים הוא העולם. יש רגעים שאיני רוצה להיות חלק ממנו. היצירה קשה לי וכואבת בי התשוקה ליצור שאינה מגיעה לפורקן.

היצירה היא בריאה והיא לעולם נשגבת. דרכה אתה בא לתווך בין עולמות עליונים לעולם הגשמי. האמן היוצר - הוא המתבודד - ברוחו. משיח עם מלאכים במעמקי מקדשו הפנימי. אך לא כל יוצר בורא, יש הבדל בין היוצרים למייצרים. הרוח שלך שואפת אל האין, התודעה שלך מתרחבת עד כאב, הרפה אחיזה, התמסר למרות העצב והכעס. מתוך המעמקים תשאף היצירה אל האור. מלאכת היוצר קדושה היא. וצמיחת היצירה ארוכה היא.

לא ניתן להימלט מן הגורל. נשמה יתרה לעולם תבקש לממש את ייעודה. שמוט את חרביך ומגינך, העלה את שופטיך על גרדום. קרא בשמם אחד אחד.

דע את הריקנות, את הגיחוך הבוז

נער מעליך את האבק המצטבר כנשל, תתחדש, פקח את עיניך. גם אם אתה עומד על פי תהום, קפוץ, התמסר לנפילה, הרפה מעוגניך, ורשתותיך תן לעצמך ליפול!

ומה אם אתעייף? ומה אם אטבע?

על מנת להיוולד מחדש נדרש אתה למות קודם.

כל מה שרציתי זה ליצור יופי.

כל עוד נפשך זועקת חירות, תידרש להתייסר בחבלי לידתה של היצירה.