מה אני? - אפס

ואולם אינני רוצה להיות אפס.

(מדברי ואן גוג)

אפשר מאד, כי לגבי האמנים המחוננים גדולי השם וביחס לתביעותינו הגדולות מהאמנות הפרולטרית עדיין דל כוחנו. אולם הננו מרגישים בנו את הרצון לפעול ולפתח את גילויי היצירה האמנותית העצמית של החברים.

גם התערוכה השניה שנפתחה במזרע איננה אלא נסיון של חיפוש, כשם שהיתה התערוכה הראשונה שהוצגה לפני חצי שנה בערך. התערוכה השניה מציגה את עבודת החברים במשך מחצית השנה האחרונה. אין לחפש בה ביטוי אחד, כיוון מסוים. עדיין הדבר בבחינת שאיפה.

לתערוכה קדם כינוס האמנים שארך שבועיים ימים. השתתפו כ־15 חברים מן הקיבוצים, מלבד הפסל בן־צבי והצייר ברונשטיין. היה זה הנסיון הראשון לפגישה בלתי אמצעית בין החברים ללימוד משותף ולפעולה בשטח האמנות. כאן נשמעו הערות והוראות מקצועיות מצד המדריכים, הוארו בעיות רבות באמנות. הכינוס הקצר נתן דחיפה עצומה להעפלה ויצירה אמנותית.

היקף השפעתה של האמנות בקיבוצים ובציבור הפועלים עדיין צר. הננו נתבעים להרחיבו, לפתח את האמנות ולעורר הבנה לה וכן להפכה לכלי-זין במערכה הרחבה של מלחמתנו.

נעשים הצעדים הראשונים. אנו עומדים לפני התערוכה השניה. ההתחלה נעשתה. יותר משהיא מראה על הישגים, היא מחייבת את האמנים לעבודה, לפיתוח האמנות בחברתם הם. התערוכה מחייבת גם את הקיבוצים ליחס רציני לפעולה זו, להבנת הקשיים בדרך היצירה האמנותית.

י.ג.