"ניסיון" – סיסמת בחירות חדשה, מנסה לקנות את לבם של ישראלים נבוכים, שהולכים ומאבדים את התקווה; לעורר בלבם תקווה, שאולי בעלי הניסיון יוציאו אותנו מהאין מוצא בו אנחנו שרויים.

בואו ננסה לברר על איזה ניסיון הם מדברים כשהם מכים עלחזה נפוח. ניסיון שכתוצאה ממנו עדיין מאיימים קסאמים על חייהם של תושבי מערב הנגב ומבריחים את תושבי שדרות? מה הם עשו בזמנו, אבירי הניסיון הללו, כדי שזה לא יקרה? איך עם כל ניסיונם, לא הצליחו למצוא מענה לנשק כל כך פרימיטיבי? איך קרה שאנחנו עדיין חסרי אונים בפני הנשק הנחות שבנחותים?

שבע שנים שהנשק הנחות הזה מאיים עלינו. גם כששלטנו בעזה וצה"ל שהה שם וההתנחלויות נחשבו על ידי המומחים בעלי הניסיון לעמדות מגן לישראל כולה, גם אז לא הצלחנו לעצור בעדם. מי לא נתן לצה"ל לנצח כשבעלי הניסיון פיקדו עליו? שורה מכובדת של מנהיגים מנופפים כיום בסיסמת הניסיון שיש להם: נתניהו, ברק, מופז והרמטכ"ל יעלון. שיקומו ויסבירו למה צה"ל תחת פיקודם לא ניצח. מי לא נתן לצה"ל לנצח?

והם עדיין מנסים להאכיל אותנו בכך שרק בכוח, ועוד ועוד כוח, נוכל לנצח את הטרור. הגיע הזמן שנבין שזו סיסמה נבובה, שאין לה ולא היו לה קבלות של הישגים. סיסמה שהובילה מכישלון לכישלון. בעזרת הכוח השגנו את חיזוק החמאס, את חיזוק הקיצוניים. השימוש בכוח שיחק לידיהם. חכמי הניסיון שרצו להיפטר מהפת"ח, האם חשבו אז מי ימלא את החלל שייווצר ומי יבוא במקומו? הרי היום אנחנו "מתגעגעים" לפת"ח ומנסים לחזק אותו כנגד החמאס – עוד הישג של בעלי הניסיון. אם נמשיך עם הניסיון הזה, נעלה לשלטון גם את הג׳יהאד האיסלאמי ואל־קאעידה.

צה"ל ישב קרוב ל־40 שנה בעזה. האם התעוורנו והתחרשנו עד שאיננו רואים שהכוח שעליו כל כך סמכנו גרר אותנו מדחי אל דחי? שמרוב ניסיון התנתקנו מעזה ללא הסכמים, ללא תנאים, ופשוט העברנו אותה לידי חמאס?

ולמי אנחנו מחכים? לאותם מנהיגים שהובילו אותנו עד הלום? לאותם מנהיגים שהמפלגות שלהם בעטו בהם וצנפו אותם צנפת כדור, כדברי הנביא? אותם מנהיגים ששלחנו בבושת פנים? מנהיגים שאם נחזיר אותם ימשיכו עם אותו ניסיון לטעות ולהכשיל?

עם ניסיון כזה מוטב שיישארו בבית ויפנו מקום לאנשים חדשים, למנהיגים שיש להם תשובות אחרות, שמציעים דרך אחרת, חדשה, נועזת. מנהיגים שלא יחזרו על מה שכבר נוסה על ידי בעלי הניסיון והיה לכישלון.

איפה המנהיגים הללו? הם ישנם, צריך רק לתת להם תמיכה וכוח. כי המלחמה הבאה כבר בפתח, והיא לא תהיה קלה כמו המלחמות שהיו; ואם לא נמנע אותה, היא גם לא תהיה האחרונה – והבאות אחריה יהיו קשות עוד יותר. כי בכוח, ורק בכוח לא נוכל לנצח. לכן יש להעז ולחפש ולנסות דרכים אחרות ואנשים אחרים, שלא כשלו, שיש להם חזון ודרך. דרך שאולי סוף סוף תביא לנו את השלום והמנוחה.